Chasidut על משלי 10:3

וזה שאמר הכתוב כאן וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע וגו'. כי נודע (שמות רבה מ"ב, ב') אשר אמירה לשון רכה הוא ולא אשתמע קלי כבחינת דיבור שהוא בהכרזה בלשון קשה כמו שאיתא בזוה"ק (שמות כ"ה:) ועל כן אם תאמרו באמירה רכה בלשון אהבה וחיבה מה נאכל וגו' כלומר נראה באיזה אופן יפליא הקב"ה נסיו עמנו להאכילנו לחם חוקינו אם עוד אל המן עינינו להוריד לנו מִן השמים או אם צאן ובקר ישחט לנו כלומר אם צאן אחד ובקר אחד ישחט לנו ומצא לנו לתת לפני מאה איש, או בשאר דרכי נפלאותיו. והאמונה תהיה חזקה שלא אמרה תורה שלח לתקלה להיות נגרר דבר רע מעשיית מצוותיו רק תאמרו אנחנו לא נדע במה יהיה בזה מעשיו גדולים ונפלאים. בזה תעוררו האמונה והבטחון במקור העליון בלמעלה מן הטבע וצויתי את ברכתי המיוחד לי לשמי שם הגדול הוי"ה שהוא המהוה את כל למעלה מטבע העולם. ועשת את התבואה לשלוש השנים מה שהיה ראוי להוציא על שנה אחת תוציא על שלוש שנים ולפעמים על ארבעה בשנת היובל. וזה דוקא בזכות האמירה מה שתרבו לדבר בשבחי ה' ונפלאותיו לומר ראו דבר חדש שצוה ה' מצוותיו שלא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו ומה נאכל אם לא שתגדל ידו בלמעלה מן הטבע כי גאותו גדלה מהכיל. ואז תקבלו הברכה הנכונה עד בלי די ועד בא תבואתה תאכלו ישן ותרגום אונקלוס תאכלון עתיקא וידוע מקום עתיקא קדישא שרומז על מקור העליון מקור הרחמים והחסדים למעלה מששת ימי הבנין המכונין על שם טבע העולם. ודוקא כי תאמרו באמירה רכה כאמור אבל לא כאשר תדברו לדבר גבוה בלשון קשה לומר ח"ו כי לא נקיים מצוותיו כי מה נאכל. כי כאשר יוסר הבטחון מכם ודאי שלא תהיה לכם. כי זה כלל באמונה ובטחון שעיקר הזמנת פרנסת האדם הוא על ידי בטחון אמונתו בה', והמחסר אמונתו ח"ו מסיר לחמו. ומפורש אמר הכתוב (משלי י', ג') לא ירעיב ה' נפש צדיק. ובעל אמונה הוא הנקרא צדיק כמו שאמרו ז"ל (מכות כ"ד.) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב', ד') וצדיק באמונתו יחיה. ואפשר לזה אמר הכתוב (תהלים ל"א, כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' כי על ידי בחינת מ"ה הנזכר שהוא בחינת האמונה זוכה אדם לרב טוב הצפון. וה' יטע אמונתו בלב כל ישראל ובלבנו אמן ואמן.