Chasidut על משלי 18:1
כתונת פסים
דראיתי בספר יד יוסף ביאור משנה זו, כי לקנות חכמה היא היפך קנין הסחורה שהוא מצוי במקום שיש הרבה אנשים סוחרים שם יש מוכרים וקונים הסחורה. מה שאין כן לקנות חכמה, לתאוה יבקש נפרד (משלי יח, א), ובמקום שאין אנשים יתבודד לקנות חכמה ולהיות איש וכו', יעו"ש*הגה"ה עוד י"ל, דכתבתי במקום אחר קושי' אחד המרבה וכו', יעוין שם. ובזה יובן, לא כל המרבה בסחורה מחכים, רק שיהי' החיות רצוא ושוב וכו' (יחזקאל א, יד), עיין לקמן מזה, והבן..
Ask RabbiBookmarkShareCopy
באר מים חיים
ותשקין את אביהן יין בלילה הוא וגו'. לכאורה תיבת הוא אין להבין. ואכן הנה אמרו חז"ל (שם שם, ט') אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו אם בנותיו נתאוו לו ממה דכתיב (משלי י"ח, א') לתאוה יבקש נפרד, הוי לוט נתאוה לבנותיו, ובנותיו לא נתאוו לו. ונראה שהוציאו זה מלשון הכתוב. כי הנה בנות לוט סימן עשו להם שהוא כאשר ישקו אותו יין אם גם הוא ירצה לשתות ודאי רצונו בכך כי אחר שאין במערה כי אם הוא ובנותיו והוא מקום סתר כזה, מחויב לירא לשתות יין שם ובפרט להשתכר כשיכורו של לוט ובודאי רצונו בכך, ואם לא ירצה לשתות יניחו מאתו ואין זה רצונו. ועל כן נכתב ותשקין יין בלילה הוא פירוש שהוא רצה לשתות וזה כי לתאוה יבקש נפרד ונתאוה לבנותיו ולכן נשתכר בסובאי יין למו, ואצלו אין שייך לומר שכיוון לשם מצוה כמו בנותיו כי הנה ידע שהוא אינו ניצול כי אם בזכות אברהם כמו שאמרו לו המלאכים ההרה המלט ואמרו חז"ל (שם נ', י"א) בזכות אברהם שנקרא הר, וגם כי המלאכים נדמו לו כדמות אברהם והכל להראות אשר בזכות אברהם ינצל, ואם הוא נמלט בזכות אברהם מכל שכן שאברהם בעצמו ימלט והרי ימצא אברהם בעולם, ועוד כמה ראיות אשר הוא ודאי ידע כי אין הגזרה רק על סדום ועמורה ובפירוש אמרו לו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה מקום הזה ולא מקום אחר. רק בנותיו אתתא בפילכא ידעה סברו שנעשה כמו בדור המבול ועל כן כאשר הוא שתה יין נתגלה זדון לבו כי כיוון להרשיע ונתאוה לבנותיו ועליו נאמר לתאוה יבקש נפרד כאמור.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
באר מים חיים
והצעירה גם היא ילדה בן. פירוש אף שהיא קשטה עצמה להוליד בת ועשתה מעשיה כן אף על פי כן גם היא ילדה בן כי הרו שתיהן מאביהן בכח אביהן אשר נתגבר עליהן, ועל כן קראה שמו בן עמי פירוש נעשה בן מעמי שאני כיוונתי להוליד כעמי בת כמוני ועתה נעשה מזה בן. ועל כן הזהיר הקב"ה על מואב (דברים ב', ט') אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה ואמר חז"ל (בבא קמא ל"ח:) מלחמה הוא דלא, הא אנגריא (פירש רש"י להשתעבד בהם להביא להם מים ומזון) עבדי בהו. מה שאין כן בבני עמון שנאמר סתם (שם שם, ט') אל תתגר בם דאפילו אנגריא לא תעביד בהו וכו'. כי הן במואב היה כח האב יותר שמתחילה כיוונה האם להגביר כח האב, וידוע אשר כוונת לוט לא היה כלל לשום מצוה כי אם הוא נתאוה לבנותיו כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"א, ט') על פסוק (משלי י"ח, א') לתאוה יבקש נפרד וגו' ואמרו (בנזיר כ"ג.) ופושעים יכשלו בם (הושע י"ד, י') זה לוט. וכבר כתבנו כי היה לו לתת על לב שלא לשתות יין במערה במקום סתר כזה שאין שם כי אם הוא ובנותיו ובפרט בלילה וכמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"ב, ג') ואויל שפתים ילבט (משלי י', ח') זה לוט שהיה לו לומר לבנותיו דבר שנלקה בו העולם אנו באין לעשות. פירוש יין כבר לקה בו העולם שהביא יללה לאדם הראשון כי ענבים סחטה לו כמאמר חז"ל (בראשית רבה י"ט, ה'), ונח נלקה עבור היין, על כן פשע בזה, ופושעים יכשלו בם. ועבור כח הפשיעה שהיה במואב מכח אביו שהיה כוונתו לרע על כן נדבק הרע באומה זו יותר ומותר להתגרות בם ולא כן בעמון שהיא נתכוונה להקטין כח האב ולהגדיל כחה כח האם. ועל בנות לוט נאמר צדיקים ילכו בם שהם נתכוונו לשם שמים כמאמר חז"ל שם. על כן כח הרע בו, קטן מבאחיו. והגם שהרו שתיהן מאביהן כאמור מכל מקום כח ולד הנוצר, אחר הכוונה ומחשבה גם כן הולך, ועל כן נאסר מלהתגרות בו כלל כי נתרבה בו כח אמו שנתכוונה לשם שמים. וזה ממש דברי חז"ל (בראשית רבה נ"א, י"א) בכירה דקאמרה מואב מן אב וכו' כי נודע אומרם (ברכות ז':) מנלן דשמא גרים וכו' ועל כן בכירה שקראתו מואב מן אב לומר שהגדיל ונתרבה בו כח האב והוא שלא לשם שמים נתכוון על כן אמר הקב"ה למשה אל תתגר בם מלחמה, מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בהו לצד התגברות כח רעת אביהם אבל צעירה דקאמרה בן עמי וכנאמר כי היה ראוי להיות עמי נקבה כמוני ונתהפך לבן ונתחזק בו כוונת הטוב מהאם, אמר הקב"ה אל תתגר בם אפילו אנגריא לא תעביד בהו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy