Chasidut על משלי 20:26

ומדוע תתנשאו על קהל ה'. הנה טענות קרח היתה שאין שום התנשאות בין ישראל לאחד על חבירו כי בתוכם ה', היינו שהש"י שוכן בתוך כולם שוה בשוה כמו שמבואר במדרש [גמ' תענית ל"א.]שלעתיד יעשה הקב"ה מחול לצדיקים ומחול היינו בעיגול שאין שום אחד קרוב יותר מחבירו. והיה טוען שעתה ג"כ הוא כך, אך ע"ז אמר שלמה המלך (משלי כ',כ"ו) מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן. היינו שע"י הזר והכתר שניתן להם דהיינו כתר הלוים ונתן להם ההתנשאות, ע"ז וישב עליהם אופן דהיינו שהיה משיב להם מדוע כשנתתי לכם התנשאות לא טענתם שאין בישראל שום התנשאות לאחד על חבירו.

ואמר הכתוב את הנרות, שמלת את לכאורה מיותר והיה די לומר ובהעלות אהרן הנרות שגם כן היה ראשי תיבות אהבה. לכלול בזה גם שאר כל מצוות התורה הנרמזים באת (שאת מורה על כ"ב אותיות התורה מא' ועד תי"ו כידוע) שבכל המצוות אם אדם משמר את נרו של הקב"ה אשר בלבו להדליקו ולהעלות הלהב בעשותו אחת ממצוות ה', כי הלא כל ישראל מוכנים לאהבה את ה' שהרי נשמתן הוא חלק אלוה ממעל והנשמה היא הנקראת נר כמו שכתוב (במשלי כ', כ"ו) נר ה' נשמת אדם לפי שהיא דולקת ומתלהבת אל ה' לשוב אל חיק אביה כבראשונה רק שהאדם צריך להדליקה ולהעלות הלהב מאליה, כי הרי אם יעמוד תיבה מלא נרות שלימים שאינם בוערים בבית הנה יהיה בבית הזה חשך אפלה אף שעומדים בו כמה נרות, ואם יקח נר אחד וידליקנו יאיר את הבית כולה. כך הנשמה הנקראת נר, לצד שהיא מונחת בגוף העכור הרי היא ככבוי שצריך האדם להדליקה ולהבעיר בה את האור. וכן כל המצוות נקראים נרות כמאמר הכתוב (משלי ו', כ"ג) כי נר מצוה וגו' אבל האדם צריך להדליקן שיעלו לה' אלהיהם בלהב העולה מלב איש. ואם האדם משמר את נרו של הקב"ה לעשות כל המצוות בנר ה' נשמת אדם ובנר מצוה אז יאיר לנגדו אור בהיר בשחקים ואור שלמטה מתיחד ומתדבק באור שלמעלה ונעשה בחינת ואהבת ב' פעמים אור בבחינת אהבה לאחד.