Chasidut על משלי 20:27

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. מהבעש"ט זלה"ה, פירוש המשנה (שבת דמ"ד ע"א) מטלטלין נר חדש וכו' ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת, והוא דנשמת אדם קרוייה נר שנאמר (משלי כ׳:כ״ז) נר ה' נשמת אדם וחכמינו ז"ל דרשו (רבתי אמור פל"א סי' ד') נרך בידי וכו', ובזוהר הקדוש (תרומה דק"נ ע"ב) כי בשבת יוצאין כל הנשמות מגיהנם חוץ ממחללי שבת, ובזה יובן, מטלטלין נר חדש, ר"ל נשמה הקרוייה נר שלא נתלכלכה בצואת עונותיו מטלטלין ומוציאין אותה מגיהנם בשבת, אבל לא ישן שנתיישן בעונותיו, ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מנר הדולק בשבת, שמחלל השבת, שדולק נשמתו בגיהנם גם כן בשבת מדה כנגד מדה, ודפח"ח:
(כתר שם טוב ח"ב די"ז ע"א, צפנת פענח דצ"ג ע"ג).

וּלְחִפּוּשׂ צְרִיכִין נֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים י:), שֶׁחִפּוּשׂ בְּנֵרוֹת, וְלָמְדוּ מִפָּסוּק: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן, וְהַנֵּרוֹת נַעֲשִׂין מִן הַמִּצְוו‍ֹת כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: נֵר מִצְוָה (משלי ו׳:כ״ג), וְאֵצֶל אֵלּוּ הַנֵּרוֹת מְחַפֶּשֶׂת הַנְּשָׁמָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא.

עוד שם במ"ר שמור תשמרון אמר בר קפרא הנפש והתורה נמשלו בנר, הנפש דכתיב (משלי כ' כ"ז) נר ה' נשמת אדם, והתורה דכתיב (שם ו' כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור, אמר הקב"ה לאדם הזה נרי בידך ונרך בידי וכו', אם שמרת את נרי אני משמר את נרך, ע"כ הנה הנפש היא בדוגמת הנר, שהוא כדי לקבל את השמן, והשמן נמשך אחר הפתילה, והאור נתלה בפתילה, וכדוגמת זה היא הנפש, שנפש הצומחת נתלית על אד הדם, ונפש החיונית על הצומחת, ונפש המדברת על החיונית, ורוח בנפש והנשמה ברוח, והנשמה מקבלת אור מזיו השכינה, נמצא שע"י ההרכבה והתלויות זו בזו יכול אף הגוף לשאוב חיים ממקור החיים ע"י הנשמה, וזה הוא נר מלמטה למעלה, וזהו נרך בידי ולהיפוך מזה היא התורה שהתורה בשורשה היא רמה ונשאה וגבוהה מאוד ואורייתא וקוב"ה כולא חד רק ע"י מסכים וצמצומים בכל עולם ועולם יותר ויותר וכל עולם נתלה בעולם שלמעלה הימנו, ובכל עולם מתלבשת התורה בענינים השייכים לזה העולם עד שבזה העולם מתלבשת התורה בענינים השייכים לזה העולם, דיני שור ובור וכו', וכאשר אדם משמר את התורה בעוה"ז ולומד לשמה מגיע הדבר עד למעלה למעלה ונמצא האדם משפיע בהתורה כמו שביאר הרב זצ"ל מלאדי בסידור בדרושים לחתונה והכל ע"י תליית עולם בעולם, יש כח ביד האדם למטה, שגם התורה מלמעלה תקבל תועלת מלימוד האדם למטה, והוא ג"כ כדמיון נר ונפש, רק הוא להיפוך שהנפש היא מלמטה למעלה עד הנשמה ומשם מקבלים תועלת עד בחי' התחתונה מלמטה, ועי' בכוזרי בפירוש את קרבני לחמי לאשי, אך התורה היא להיפוך, שהיא הרכבה ותלי' מלמעלה למטה עד אדם התחתון, וזה נרך בידי היא הנפש להאיר את כח הנשמה, ונרי בידך היא התורה להביא תועלת להתורה ע"י הלימוד לשמה, והוא כדמיון ק"ש ושבת הנ"ל שזו מלמטה למעלה, וזו מלמעלה למטה, וק"ש מתיחסת לנפש, שהנפש תדבק בשורשה באהבה, ושבת לתורה, ושבת יעשה כולו תורה והבן: