Chasidut על משלי 24:17

בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם הנה (בראשית מב טו). מפשט המקראות בפרשה זו יראה, דכונת יוסף היה מראש שיביאו לו את בנימין ויתגולל עליו, ואחיו ימסרו את נפשם עליו, ויהיה להם זאת לתשובה על עון מכירתו (עיין), וזה ברור, ועיין בזוהר (ח"א קצ"ט ע"א) מ"ש בפסוק (משלי כד יז) בנפול אויבך וכו', ובנזר הקודש (פרשה צ"ג סי' ב'), ולפי מ"ש אתי שפיר והבן. ומה שלא הודיע לאביו תיכף, היה ברוח הקודש שידע שכ"ב שנה צריך להיות נעלם מאביו, וזה ברור.

עוד י"ל, ונבאר משנה דאבות (פ"ד מכ"ד) שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' וגו' (משלי כד, יז). ולבאר זה, נבאר הפסוק פ' בשלח (שמות טו, ו-י) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב וגו', אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל וגו' נשפת ברוחך וגו'. ובכתבים איתא אחלק שלל - אחלק לב של שלל, שהוא ט"ו, ויהי' גימטריא משה וכו', יעו"ש.

קנד. בראשית, יצורף בשר"י א"ת. במגילה (ט"ז ע"א) דשאל המן למרדכי, הא כתיב לכם (משלי כד יז) בנפול אויביך אל תשמח וכו', והשיב זה דווקא ברשעי ישראל, אבל וכו'. וזה נרמז בר"ת "בנפול "שונאיך "רשעי "ישראל "אל "תשמח: