תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 24:4

ליקוטי הלכות

וְזֶה בְּחִינַת בַּחוּץ תַּעֲמֹד. וְלֹא יִכְנֹס לְבֵיתוֹ לִפְנִימָה לִקַּח מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, רַק שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ הָעֲבוֹט הַחוּצָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁאִיר לְעַצְמוֹ שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאִסּוּר לִכָּנֵס לַבַּיִת דַּיְקָא, כִּי בַּיִת הוּא מְקוֹם הָעֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם מֻנָּחִים כָּל הַחֲפָצִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֻלִּין דַּף צה), בַּיִת וְאִשָּׁה סִימָן לְהַצְלָחָה, כִּי בָּהֶם תָּלוּי הַהַצְלָחָה, דְּהַיְנוּ הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ הַחֲדָרִים שֶׁל בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כד) וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. וּכְמוֹ שֶׁהֵבַנְתִּי מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בַּמֶּה שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק, "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, (סִימָן רסו). וְעַל כֵּן מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בְּלֹא דַּעַת וּפוֹגֵם בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, עַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן. הֵפֶךְ הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּא לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּשֶׁהוּא נִבְנֶה כְּתִקּוּנוֹ בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל כֵּן מְזוּזָה שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבַּיִת, בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל הַבַּיִת, עַל כֵּן הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר "צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ" (סִימָן כג). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהִלְכוֹת מְזוּזָה. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הָעֲשִׁירוּת הוּא בַּבַּיִת וְשָׁם שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת. וְעַל כֵּן אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִקַּח עֲבוֹטוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִקַּח גַּם שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ מִבִּפְנִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כַּנַּ"ל רַק הוּא בְּעַצְמוֹ יוֹצִיא לוֹ הָעֲבוֹט הַחוּצָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁאִיר לוֹ שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַנֶּפֶשׁ לְצַמְצֵם עַצְמוֹ וּלְהַשְׁאִיר לוֹ חִיּוּת כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ הַמַּשְׁכּוֹן פִּתְאֹם מִיַּד הַלּוֹוֶה, רַק הַלּוֹוֶה בְּעַצְמוֹ נוֹתְנוֹ לוֹ וְגַם עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ לוֹקְחוֹ מִבֵּיתוֹ, רַק הוּא מוֹצִיאוֹ אֵלָיו אֶל הַחוּץ כַּנַּ"ל. עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלָה הַנֶּפֶשׁ לְהַשְׁאִיר לְעַצְמָהּ חִיּוּתָהּ וְלֹא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שם משמואל

איתא במקובלים ויבן ה' אלקים את הצלע הוא סוד ר"ה, ויש לפרש עפ"י פשוט דכל הבנין של כנ"י הוא מחמת הכנעה והביטול להשי"ת עד שאין להם מחשבה ותפלה לטובת עצמם כלל רק עבור כבוד שם ית"ש שע"ז סובבות הולכות כל התפלות ובכן תן פחדך וכו' מלוך על כל העולם כולו בכבודך, ומה שמתפללין זכרנו לחיים אומרים ג"כ למענך אלקים חיים, היינו למען יצמח מזה כבוד שמים, וע"כ כמו שאמרו ז"ל בזכות ויסתר משה פניו מהביט וגו' זכה לתמונת ה' יביט, כן בזכות הביטול שישראל מבטלין עצמותם, זוכין לבנין במוחין שלמים ומחשבות טהורות, וזה כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה, ואין עשיר אלא בדעת, ובדעת נכללות כל מיני השפעות, כאמרם ז"ל דעה קנית מה חסרת, ואפי' השפעות גשמיות נמי נכללות בדעת כמ"ש (משלי כ"ד ד') ובדעת חדרים ימלאו, וזהו ענין הנסירה ובנין הצלע לפרצוף שלם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שער האמונה ויסוד החסידות

ולפי זה יובן היטב, שהנס מסודר מראשית הבריאה, אכן מה הוא הסדר שיוכל האדם להגיע למקום שהוא למעלה מהסדר שיתגלה בעוה"ז. וכל זה ע"י עבודה ואמונה, יתעלה האדם עצמו שיגיע למקום שהוא למעלה מסדר מערכת ההנהגה, ולקבוע אור הזה שירד עד גבול תפיסת האדם. ולכן הכל תלוי באמונת האדם ועבודתו, שכאשר יתאמץ באמונה ועבודה, אז יתגלה אור העליון ויקבע בסדר ההנהגה הגלויה, ויתגלה מפורש שכן עלה במחשבה, אך אם האדם מצדו לא יכין לבו, אז ישאר תחת ההנהגה הגלויה. וזהו דאי' בסוטה (דף לו.) ראויים היו ישראל שיעשו להם נסים כדרך שנעשה להם בימי יהושע אלא שגרם החטא. והענין שאז נעשו להם נסים נסתרים, היינו שנגאלו בדרך הנהגת הטבע, שמצאו חן בעיני כורש וצוה להם לבנות בית המקדש, ואלו לא גרם החטא היו מתגלים להם הנסים בנגלה. וכן בכל הנסים, הם כפי ערך בעל הנס, כן יגדל פרסום הנס בין התרבות בני אדם, וכמו שנתבאר בהקדמה בנס קריעת ים סוף. ולכן כל הנסים שנעשו בין התנאים והאמוראים, יש שהיו רק בפני יחידים, וכפי גודל הכנת לב בעל הנס כן נקבע בתוך רבים, ואם היה בגודל הכנה יותר היה גם הנס יותר בפרסום כנ"ל. וזה אמר רשב"י באדרא זוטא (דף רפט:) בדעתו תהומות נבקעו וכו' ומלייא כל אינון אדרין ואכסדרין דגופא הה"ד ובדעת חדרים ימלאו ואלין נהרין מנהירו דההוא מוחא עלאה סתימאה דנהיר במזלא (עתיקא קדישא) וכלא דא בדא תלין ואתקשר דא בדא עד דישתמודע דכלא חד וכלא הוא עתיקא ולא אתפריש מניה כלום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מגיד דבריו ליעקב

זמין למנויי פרימיום בלבד

מאור עינים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא