Chasidut על משלי 3:19

ואמנם הנה נודע אל כל חכמי לב מה שאמר הכתוב (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ. וענין חכמתו יתברך בארץ הוא כי ענין התהוות כל דבר ודבר אשר בעולם התחתון השפל הזה. בכולם הנה חצובים ונתונים בהם מחיות אור הקדושה של מעלה שהוא החיות הקדוש הניתן בו מאת האל ברוך הוא בעת התהוותו בעולם, והוא חיותו וקיומו תמיד על מצבו ומעמדו. ובחינת החיות הקדושה הלזה הוא. כי הנה ידוע אשר התורה הקדושה נקראת כלי אומנותו של הקב"ה שבה הביט וברא העולם כמאמר חז"ל (בראשית רבה א', א'). כי הלא אין דבר בעולם כי אם מעשרה מאמרות החקוקים וכתובים בתורתנו הקדושה שנאמר בה ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא וגו'. או תוצא הארץ וגו'. ובעשרה מאמרות הללו נברא כל הבריאה כולה מראשה ועד סופה בכללות מיני הבריאה. ואמנם פרטי מיני הבריאה שהם עד אין שיעור וערך. הכל מאותיות התורה הקדושה הנקראת חכמה עלאה ששם כ"ב אותיות התורה והמה מצטרפים ומתחברים זה עם זה ברל"א שערים אשר ישתנה צירוף ויחוד אחד מחבירו פעמים רבות אין מספר ובכל פעם מתיחדים ומצטרפים אותיות אחרים וכל צירוף נעשה גוף אחר וענין אחר וגם כל אחד ואחד נעשה ונצטרף במילואו ומילוי דמילואו וגם בחילוק אותיות ותמורתם עד שנעשה כל אחד בפני עצמו גוף אחר וצירוף אחר. והם הם העולמות הקדושים הזכים והברורים שיצא ונעשה בכל צירוף אחר, וכל צירוף וצירוף מחיה עולמות רבות אין מספר לגדודיו.

וכל זה הוא עבור מה שידוע מזוה"ק ומכתבי האר"י ז"ל אשר כל בריאת העולמות עליונים ותחתונים הכל נבראו בכח בחינת מדת החכמה בסוד הכתוב (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ ואומר (תהלים ק"ד, כ"ד) מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, ופירוש כולם בחכמה עשית, כאמור, שכל הבריאה כולה מראש ועד סוף כולם נכללו בבחינת מדה הזו, וכולם שואפים שפעם וחיותם וכל הנצרך להם הכל ממדה הזו, והיא היתד גדול שהכל תלוי בה ונקראת כלל הכוללת כל הפרטים שתחתיה כי היא נקראת בחינת הראש כמאמר הכתוב (שם קי"א, י') ראשית חכמה וגו', ולכן כל האברים נכללין בה. צא ולמד מה שכתוב בסידור האר"י ז"ל (בכוונת ראש השנה), וזה לשונו: נודע שעולם הכתר בכל מקום שהוא הוא טמיר וגנוז ואף שנקרא ראש הוא בסוד הנעלם, ועיקר הראש הוא החכמה שנקרא ראשית דכתיב (שם) ראשית חכמה וכו' והכתר נעלם בתוכו בסוד כי עמך מקור חיים, והוא סוד א' שבמלת ראש כמבואר בזוה"ק והוא ראש אל כל המוחין וכולל כולם דכתיב כולם בחכמה עשית וכו'. עד כאן. הרי לפניך שגם בחינת הכתר שהוא למעלה ממנה נכלל בה, ומכל שכן מה שלמטה ממנה.

ואמר הרב כי כשהיו"ד באה בתוכה אם כן נקרא גם כן אלף, וזהו חכמה תתאה כמו שהחכמה עילאה נקראת אלף כמו שאמרו בגמרא (שבת שם דק"ד) אלוף בינה, והוא, שאל"ף קודם שבאה לבינה נקראת פל"א לשון מופלא ומכוסה, כי לא ידענו מה היה לו, אבל כשנתחברה בבינה נקראת אלף לשון לימוד, כי אז ידענו להבין דבר מתוך דבר, אם כן כשבאה היו"ד במדה אחרונה גם כן נקראת אלף, והוא שאמרו (בזוה"ק פינחס דרנ"ח ע"א) על פסוק (משלי ג׳:י״ט) ה' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא, כי השפעה הוא החיות והחיות הוא החכמה כאמור (קהלת זיי"ן) והחכמה תחיה את בעליה, ואחר שנקראת אלף מתחברת באבות, כי האבות הן הן המרכבה (בראשית רבה פ' מ"ז סי' י') ואז נקראת אל כי מתחברת בג' קוין של ל שהן האבות, וזהו השפעת הרחמים למלכות, וגם כשמתחברת בג' אחרונות הוא בסוד יחידות והוא גימ"ל גם כן השפעת הרחמים, ואם כן שני השפעות האלו נקראים ג"ל, וזהו הסוד שכתב האר"י ז"ל בכוונת פסח, שהשם אמגל הוא רחמים שהאותיות אמצעיות של אלהי"ם שם לה"י מתחלפים באותיות הקודמות להם כ ד ט והם רחמים מפני שנעלם הדין עכ"ל, והוא מכוון לזה, שמתחברת המדה הזאת שנקראת אלהים בגימל, והם ג' אחרונות, ואחר כך בלמ"ד והם ג' אמצעיות, אם כן נשפעת ברחמים, וזהו סוד גלעד שהדל"ת נשפעת מהזיי"ן ספירות שכל אחת כלולה מעשר וזהו עד, ואימתי יהיה זה, כשיהיה גל חילוף אותיות להי, ועוד שתחבר גל עם אותיות אם של אלהים שאין להם חילוף הוא בגימטריא עד: