פירוש על משלי 3:19

בראשית ברא אלהים מאמר אחד. דכתיב בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו). מאמר ב' ויאמר אלהים יהי אור. ג' יהי רקיע. ד' יקוו המים. ה' תדשא הארץ. ו' יהי מאורות. ז' ישרצו המים. ח' תוצא הארץ. ט' נעשה אדם. י' פרו ורבו. אלו עשרה מאמרות. ועשרה דברים שבהן נברא העולם. דאמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב בעשרה דברים נברא העולם. בחכמה. בתבונה. בדעת. בכח. בגבורה. בגערה. בצדק. במשפט. בחסד. וברחמים. בחכמה ובתבונה. דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג יט). בדעת. דכתיב בדעתו תהומות נבקעו (שם שם כ). בכח ובגבורה. דכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה (תהלים סה ז). בגערה. דכתיב עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו (איוב כו יא). בצדק ובמשפט. דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט טו). בחסד וברחמים. דכתיב זכור רחמיך ה' וחסדיך (שם כה ו). למדנו שבעשרה מאמרות נברא העולם. ובעשרה מדות. ועשרה דברים נבראו ביום ראשון. וכנגדן נתן לישראל עשרת הדברות. ולכפר עליהן ביום העשור. ולתת כופר עשרה גירות. ומצא נח חן לפניו בדור עשירי. ובחר באברהם אבינו בדור עשירי לנח. אשר התחיל במעשרות. דכתיב ויתן לו מעשר מכל (בראשית יד כ). וכן צוה לבניו לתת המעשרות. יצחק למה מדד מאה שערים. לתת מעשרות. יעקב עשר אעשרנו לך (בראשית כח כב). וכן כל ישראל מעשר דגן ותירוש ויצהר. ונתן לישראל שבעה עממים משבעים אומות. ולעתיד אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי. ופורענות עשרה יבוא על אויבי עמו. כמו שהביא במצרים עשר מכות. שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז טו) וקרניא עשר וגו' (דניאל ז כד). ואז ינגנו עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור.

ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. גדולה מלאכת המשכן, שהרי נאמר בה כל אלו המדות שנאמרו במעשה בראשית, ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג יט כ).

אשר ברא אלהים לעשות. אלו הן עשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות. פי הארץ. ופי הבאר. ופי האתון. והקשת. והמן. והכתב. והמכתב. והלוחות. וקברו של משה. ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף המזיקין. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה שעשה הקב"ה מלקחיים להיות לעולם. כי כל אלה ברא אלהים לעשות נסים וגבורות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. לקיים מה שנאמר אין כל חדש תחת השמש (קהלת א ט). זה שאמר הכתוב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג יט). ר' עזריה בשם ר' שמעון בן לקיש אמר. ביום הראשון ברא שמים וארץ עליונים ותחתונים. נשתיירו עוד ה' ימים ברא אחד מלמעלן ואחד מלמטן. בשני ברא רקיע למעלה. בשלישי יקוו המים למטה. ברביעי יהי מאורות למעלה. בחמישי ישרצו המים למטה. בששי אמר הקב"ה אם אני בורא את האדם מלמעלה הרי הוא מתגאה ביותר ואם מלמטה הרי הוא כבהמה. ועוד כי יתוספו מעשה הימים של מטה משל מעלה. לפיכך בראו מלמטה. והרוח ונשמה מלמעלה. הוי אומר בחכמה יסד ארץ. (שם) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כה ב).