תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 5:16

ליקוטי מוהר"ן

אֲבָל עַל־יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה, וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְרוּרָה, אָז יִתְקַיֵּם (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ. (מִסִּימָן טו עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל):
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

ג וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אֶת הַגֵּרִים עִם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה׳:ט״ז): יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ, לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

בפרשת בשלח (שמות טו טו) אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רע"ד. למה נתייחס רע"ד למואב ולא בהל"ה. דהנה בקדושה יש בחינת לאה ובחינת רחל, יובל ושמיטה, עלמא דאיתכסיא ועלמא דאיתגלייא. ומזה ב' עבודת ישראל, בבחינת המעשה ובבחינת המחשבה הנשפע על ידי הדבור. וב' בחינות אלו הם, בחינה א' יפוצו מעינותיך חוצה (משלי ה טז), ובחינה ב' הצנע לכת עם י"י אלקיך (מיכה ו ח). והנה מואב בא ללחום עם ישראל, בסטרא שלהם איתכסיא ואיתגלייא דס"א. והנה בל"ק היו מעשיו בסט"א על ידי בחינת המעשה בחינת איתגלייא בחינת רח"ל דסט"א, ובלעם במחשבה ודבור איתכסיא בחינת לא"ה דסט"א, והנה מואב צירפו בל"ק ובלע"ם לעמוד נגד ישראל העובדים בקדושה בבחינת לא"ה רח"ל בגימטריא עד"ר, והמה באו עליהם ללחום עם בל"ק בלע"ם בגימטריא עד"ר זה לעומת זה, על כן זה עונשם יאחזמו רע"ד, והמ"י:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא