תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Musar על משלי 5:16

שמירת הלשון

וְאִיתָא בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת עֵקֶב (משלי ה' ט"ז): "יָפוּצוּ מַעַיְנֹתֶיךָ חוּצָה". נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם. מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד' כ"ב): "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא", וּמַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט י'): "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה". [וּמִמֵּילָא כְּשֵׁם שֶׁמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת הָאָדָם, אַף שֶׁהַטֻּמְאָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל אֵיבָרָיו, כֵּן הַתּוֹרָה מְטַהֶרֶת אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאַת עֲוֹנוֹתָיו, אֲפִלּוּ אִם נִתְפַּשְּׁטָה עָלָיו מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם נִטְהָר, עַד שֶׁיַּעֲלוּ הַמַּיִם עַל כָּל אֵיבָרָיו, וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם חֲצִיצָה בֵּין הָאֵיבָרִים לַמַּיִם, כֵּן צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁעְבֵּד אֶת כָּל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו בֶּאֱמֶת לְהַתּוֹרָה, וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם חֲצִיצָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ו' ו'): "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' עַל לְבָבֶךָ"]. וּמַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִדֶּרֶךְ רָעָה לְדֶרֶךְ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט ח'): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". וּמַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"ה א'): "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". אִי, מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי ג' ט"ו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא