Chasidut על משלי 6:6

ועל זה אני אומר בדרך הלצה לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה כו' (משלי ו, ו), דיש לדקדק אטו מי שמכין מזונו בשדה בקיץ הוא מחמת אימת מלכו עד שעשה שלמה המלך ע"ה קל וחומר מזה במה שאין לה מושל כו', ועליכם ועל דבריכם יאות הוא להאמר, שתלמדו מהנמלה אשר גם ביניהם אין קצין ולא מנהיג ואף על פי כן יש לה שכל זה שצריכה להכין מזונה על החורף לפי שאז אין מזונות, ולמה לא יכין האדם לעצמו על העולם הבא אשר שם אין מעשה, ומי שטרח בערב שבת כו' (עבודה זרה ג.), הרי תקנה אחת שעשה הש"י ואתם משליכים אותה, ובבוא יום השבת שהוא תקנה ב' ראיתי שאוכלין ושותין וישנים ואחר כך מטיילין ומדברים כל דברי שטות ואחרי חצי היום מבערין האש בוויין הוז.

א. עַל־יְדֵי זְרִיזוּת זוֹכֶה לִהְיוֹת רוֹעֶה נֶאֱמָן, וְסִימָן לַדָּבָר: לֵךְ אֶל נְ'מָ'לָ'ה' עָצֵל, וּכְתִיב: מִשָׁ'ם רוֹעֶ'ה אֶבֶ'ן יִשְׂרָאֵ'ל.

ועתה דעו נא וראו אחיי מן הדברים אשר אמרתי אליכם בראשונה, כי ככה עשיתי עמכם ועשיתי לנסיון לומר לכם ב' דברים אשר הם מוצרכים מאד, הן הנה העלמת עין מהצדקה וחילול שבת קודש, הנה אף על פי כן ישראל עם קדוש, כמדומה שדברי יעשו פרי כו', ואמרתי בדרך הלציי על משארז"ל במס' גיטין (ז.) כל הגוזז מנכסיו ועושה צדקה ניצול מדינה של גיהנם כו', ולענין השבת אמרתי לבאר הפסוק בפרשת נח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו כו' עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו' ויום ולילה לא ישבותו. ויש לדקדק על אומרו יום ולילה לא ישבותו, היה לו לומר ולא ישבותו, או ותמיד לא ישבותו. ויש לפרש בדרך רמז, בהקדם פסוק (משלי ו', ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה, ויש לדקדק בכפל הלשון תכין כו' אגרה, ובמלות שונות יובן כל זה עם מ"ש במקום אחר מספרי מוסר כי יש לאדם ב' מיני הצטרכות אחד לגוף ואחד לנשמה, עמ"ש כל זה באורך בריש הדרוש לשבת שובה תקנ"ב, ובמה צריך השתדלות וזריזות יותר יובן על פי משל קצר.