Chasidut על משלי יג:23

והטעם עם משארז"ל בחגיגה (ד:) על מקרא (משלי יג, כג) יש נספה בלא משפט, בעובדא דמרים מגדלי דרדקי וקאמר שם הנך שני מאי עבדי' בהו וקאמר חזינן צורבא מרבנן דלא קאים במיליה היינו תלמיד חכם עניו המעביר על מדותיו ונותנים לו אותן השנים, ולכן בהיות משה רבינו ע"ה העניו מכל בני דורו לא נודע עדיין אם עברו רוב שנותיו, כי עם היות ימיו קצובים ק"ך שנה, עדיין אולי יזדמן עובדא כזו ויחיה יותר, ולכן עדיין לא עברו רוב שנותיו ולכן אי אפשר להיות נכתב שבחיו, ואמנם שבח זה עצמו של הענוה שבו, שפיר נכתב, דבזה כבר נתבטלה בחירתו ממה נפשך כיון שעברו רוב שנותיו בענוה ודאי יהיה עניו לעולם והבן כי נכון הוא וק"ל.

בתנחומא (חיי סי' א') ילמדינו רבינו היה רוכב על החמור והגיע עונת תפלה, כיצד יעשה, כך שנו רבותינו היה רוכב על החמור והגיע זמן תפילה, ירד ויתפלל. והוא פלאי מה ענינו לכאן. והנ"ל כי בלא זה הוה אמינא היכא דיש לו איזה מניעה פטור מתפילה, והוה אמינא דכל המצות ניתנו רק באין לו שום מונע, אבל באונס כל דהו פטור דקיימא לן (נדרים כ"ז ע"א) אונס רחמנא פטריה, והוה אמינא דאונס כל דהוא אונס שמיה. וכן מצינו לענין כמה דברים ובפרט בענין תפילה, (עיין בשו"ע או"ח סימן צ' סעיף ט') ובבאר היטב שם (ס"ק י"ב), ועיין עוד שם (או"ח) (בסימן ק"ח סעיף ח'), ואין לחלק כאן בין אונס דשכיח וכו', כמ"ש בסוגיא דנדרים דף כ"ז על דברי רש"י (ד"ה) התמוהין שם. ומיהו באמת אינו כן, דמחויב להיות גבור כארי ולדחות כל המניעות, כמו שפירשתי בפסוק (תהלים עב ה) יראוך עם שמש, (תמצאנו בפרשת וירא בפסוק (בראשית יח א) והוא יושב פתח האוהל כחום היום, עיין שם). ורק לענין דיכול להשלים בתפילה הסמוכה, אמרינן דכזה הוי אונס, וגם כן רק בדיעבד וכמ"ש בתרומת הדשן סימן ה', וכן פירש הרמ"א שם (או"ח) בסימן ת"ח סעיף ח', ולא אמרינן אונס רחמנא פטריה רק באונס נפשות, או שאי אפשר לו בשום אופן לקיים המצוה אף אם יתאמץ בכל היכולת, וראיה לדבר ממה דאיתא בתנחומא פרשת תשא (סי' ג') בפסוק (קהלת ה יא) מתוקה שנת העובד, אמר ר' לוי משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים למלאכתו, עד שהן עושין נטל המלך אחד מהן וטייל עמו, לערב באו ליטול שכרן, בא אותו הפועל גם כן וכו', שמא יכול המלך לומר לו אתה לא עשית אלא ב' שעות עמהן, טול כפי מה שעשית, אף הוא יכול לומר למלך אלולי אתה שבטלתני וכו', היה שכרי מרובה, כך המלך זה הקב"ה, והפועלין אלו בעלי תורה, מי שיגע בתורה כ' שנה ומי שיגע חמשים שנה, יכול לומר אלולי שסלקתני הייתי עוסק בתורה, לכך אמר שלמה אם מעט ואם הרבה יאכל, שמתן שכרן שוה, עכ"ל התנחומא. והנה לכאורה קשה על דברי התנחומא הנ"ל דאין המשל דומה להנמשל, דבשלמא התם המלך גרם לו שקרא אותו לטייל עמו, אבל כאן זה שנאסף בלא זמנו, ודאי דלא חשיד קב"ה דעביד דינא וכו', ובודאי דהוא על איזה חטא שחטא, ואם כן לאו המלך מלכי המלכים ית"ש גרם לו רק החטא גרם לו. וצריך לומר דבנספה בלא משפט איירי, כהא דאיתא במסכת (חגיגה דף ד':) דיש נספה בלא משפט (משלי יג כג), כהאי עובדא דמרים מגדל שער נשים, עיין שם. מיהו אהא גופא קשיא לכאורה, דמכל מקום לאו המלך ית"ש גרם לו רק המקרה, ואין המשל דומה לנמשל. מיהו הא לא קשה מידי, דהא בלאו הכי קשה אהא דאמרינן יש נספה בלא משפט, הלא כתיב (איכה ג לז) מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה. וגם דבר תמוה מאד הוא דיספה אדם במקרה שלא בהשגחה ח"ו, והלא עיני ה' משוטטות בכל הארץ (זכריה ד י), אלא על כרחך דהכי פירושו דיש השגחה גלויה לצבא מעלה, והוא על פי משפט מבית דין של מעלה, ויש השגחה מסותרת גם מצבא מעלה ונעשה על פי מקרה שלא במשפט, אבל היא בהשגחה מסותרת, שכן חייבה חכמתו ית"ש שיתהוה המקרה הזה, וזה ברור. ואם כן אתי שפיר דהמלך גרם לו ולכך משלם, דקיימא לן (ב"ק ט' ע"ב) דדיינינן דינא דגרמי רק זהו באם בריא היזקא, ואם פטור מהמצות על ידי איזה מניעה כל דהו, הרי לא ברי הזיקא, דשמא היה לו מניעות ולא היה יכול לקיים המצות, אלא ודאי דאינו פטור על ידי מניעות וצדיק בחזקתו עומד למעבד כדין, ולאונס לא חיישינן עיין בריש (כתובות דף ג' ע"א) ובתוספת שם (ד"ה וסברה). והנה ויהיו חיי שרה וגו' (בראשית כג א), קשה מה דמסיים שני חיי שרה דהוא מיותר, וצריך לומר כמו שפירש באור החיים דהא היא מתה על פי מקרה מבשורת העקדה, ואם כן מתה קודם זמנה. וז"ש שני, היינו השנים שהיו לה לחיות, גם כן חיי שרה שעל כולם יש לה שכר, עיין שם. והיינו כהתנחומא פרשת תשא. ועל פי זה יתבאר המדרש תנחומא הנ"ל שפתחנו בו, דבלא הקרא הנ"ל היה אפשר לומר דפטור מתפילה כשיש לו איזה מניעה, אבל השתא דמוכח מקרא הנ"ל דשאר השנים גם כן חיי שרה, והיינו מכח דינא דגרמי כנ"ל, וצריך לומר דבריא הזיקא, ועל כן המניעות אינם פוטרין, לכך בעי כיצד יעשה, ודו"ק היטב.

ר' יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי י"ג,כ"ג) אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה. בזה ביאר כאאזמו"ר הרב הגה"ק זללה"ה שיש משפט מהשי"ת שזה יספה בלא משפט, שגם זה הוא משפט, וזה הטוב והנאות לפניו.
(תפארת החנוכי וילך דף ק': ועיי"ש ביאורו)