Chasidut על קהלת 11:10

וְזֶהוּ בְּחִינַת סֵדֶר הַיּוֹם. כִּי בַּלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וּמָארֵי דְּדִינִין אִתְעָרוּ, זֶהוּ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף. וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַחֲרוֹן אַף דְּהַיְנוּ הֶעָשָׁן בִּבְחִינַת עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָשָׁן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּלַּיְלָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַסֵּם כָּל מָארֵי דִּינִין כַּמּוּבָא. הַיְנוּ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עָשָׁן הַחֲרוֹן אַף הַנַּ"ל עַל-יְדֵי עֲשַׁן הַקָּרְבָּנוֹת. וְעַל-כֵּן הָיָה הֶעָשָׁן יוֹצֵא לְצָפוֹן כַּמּוּבָא, שֶׁשָּׁם כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין וְהַכַּעַס. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה א) מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, בְּחִינַת כַּעַס כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת יא) וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ. וְעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה בִּבְחִינַת (אִיּוֹב לז) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק הַכַּעַס שֶׁבִּבְחִינַת סִטְרָא דְּצָפוֹן, נִמְשָׁךְ מִשָּׁם עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וַאֲזַי נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף וְנַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ רוּחַ אֲוִירִי דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהִיא מַלְכוּת דָּוִד שֶׁנִּתְגַּלֶּה בַּחֲצוֹת כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן הוּא רוּחַ צְפוֹנִית. כִּי נִתְגַּלֶּה מִצָּפוֹן דַּיְקָא מֵהִתְבָּרְרוּת הֶעָשָׁן וְהַכַּעַס שֶׁבַּצָּפוֹן כַּנַּ"ל. אַךְ בַּחֲצוֹת הוּא הַתְחָלַת הַהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. אֲבָל עֲדַיִן הוּא לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ כִּי עֲדַיִן לֹא בָּא לִבְחִינַת הַהֲוָיָה לִבְחִינַת הַיָּדַיִם עַד אוֹר הַיּוֹם, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה הָרוּחַ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר יָד יָמִין וְיָד שְׂמֹאל. כִּי בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית א) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, זֶה בְּחִינַת כַּעַס וְדִין בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הַנַּ"ל. וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִתְבָּרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְזֶה בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ' דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וַיְחִי דַּף רמ). שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהִתְבָּרְרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהֶעָשָׁן הַנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּמּוּבָא. הַיְנוּ שֶׁנִּמְשַׁךְ זֶה הָרוּחַ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם. וְאָז עִקַּר הַהֲוָיָה בְּחִינַת יְהִי אוֹר. וְזֶהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְעָמַד וּגְנָזוֹ לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה זֶה הָאוֹר עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה הָאוֹר הוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְכוּ'. זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁאַחַר כָּךְ הוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְנִתְגַּלִּין בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וְסוֹף הַמַּעֲשֶׂה. שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה כַּיָּדוּעַ. וּמִתְּחִלָּה הָיוּ מְעֹרָבִין כִּי בִּתְחִלָּה הֵם אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ נִבְדָּלִין וְנִפְתָּחִין כַּנַּ"ל. עַיֵּן בְּהַמַּאֲמָר הַנַּ"ל הֵיטֵב. וַאֲזַי הוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נֶאֱמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וְכוּ'. כִּי אֲזַי הוּא עִקַּר הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה (וְנִתְגַּלִּין הַיָּמִים) [וְהִתְגַּלּוּת הַיָּדַיִם] עַל-יְדֵי בְּחִינַת וַיַּבְדֵּל. דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מַנִּיחִין אָז תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל בְּחִינַת הַיָּדַיִם שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְעִקַּר הַתְּפִלִּין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא ד דְּאֶחָד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ וְגַם תְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּסִימָן ב) כִּי עִקַּר כְּלֵי זַיִן שֶׁל מָשִׁיחַ הִיא הַתְּפִלָּה. וְהִנֵּה בְּאוֹר הַיּוֹם בְּשַׁחֲרִית כָּל זְמַן שֶׁאֵין מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בְּחִינַת יוּד בַּסּוֹף. עֲדַיִן הִיא בְּחִינַת קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּצְרִיכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה אַחַר חֲצוֹת, וְנִמְשֶׁכֶת כָּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת אַחֲרוֹנוֹת, כִּי אַחַר חֲצוֹת מִשֶּׁיִּנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב צְרִיכִין לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה בִּבְחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּבְחִינַת הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בֵּין שַׁחֲרִית לְעַרְבִית בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, בֵּין בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְהִיא בִּבְחִינַת פַּתָּח שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַיּוּדִין כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זְמַנָּהּ כָּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת, כִּי עַל-יְדֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, כִּי עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַדִּינִים הִיא בִּשְׁעַת שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁאָז הֵם מְקַטְרְגִין. כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה שֶׁאָמְרוּ מָה אֱנוֹשׁ וְכוּ'. וְגַם מִתְעוֹרְרִין לִינֹק גַּם-כֵּן חַס וְשָׁלוֹם מִן הַקְּדֻשָּׁה מֵאַחַר שֶׁהַקְּדֻשָּׁה נִשְׁתַּלְשְׁלָה וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִנְּפִילַת חִתּוּךְ וּפְתִיחוּת הַיָּדַיִם הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פֶּתַח הַנַּ"ל מִבְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁעַת מִנְחָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אֵין קְרִיאַת שְׁמַע בְּמִנְחָה רַק בְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית. כִּי עִקַּר בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל פִּי שְׁנַיִם שְׁתֵּי הַיּוּדִין כַּנַּ"ל. הוּא רַק בִּבְחִינַת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית יוֹם וָלַיְלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְהֵם בְּחִינַת הַקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁבְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית שֶׁהִיא ד דְּאֶחָד כַּנַּ"ל בְּחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל ד שֶׁהִיא יוּד. הַיְנוּ שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין צְרִיכִין רַק לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּבְחִינַת פַּתָּח, בְּחִינַת פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ כַּנַּ"ל. וְזֶה נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת פֶּתַח. בִּבְחִינַת אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ וְכוּ'. שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין וּמִתְפַּלְּלִין שֶׁיִּפְתַּח אֶת יָדוֹ וְיַשְׂבִּיעֵנוּ מֵרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בְּמִנְחָה צְרִיכִין רַק לִתְפִלָּה כַּנַּ"ל:

ואכן גדולה לגימא וכו' שמקרבת הרחוקים וכו' שבשכר (שמות ב', כ') קראן לו ויאכל לחם זכו בניו לישב בלשכת הגזית וכו' (סנהדרין ק"ג:) כי בשביל חתיכת לחם זה שנתן יתרו למשה ונתקיים בו (קהלת י"א, י') שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו, כי משה נקרא על שם המים כמאמר הכתוב (שמות ב', י') כי מן המים משיתהו, וזכות זה גרם לו אשר נטהר לבבו ואבריו קצת בתחילה עד שזכה לשמוע ותגיע השמועה לאזניו שיאמין כי הכל מאת ה' הוא, ולזה אומר הכתוב כאן וישמע יתרו כהן מדין כלומר אף שהיה כהן מדין ועבד כל עבודה זרה בעולם אף על פי כן זכה לשמוע ונכנסה באזניו, והטעם הוא עבור שהוא חתן משה והאכיל פרוסה למשה ונתן לו בתו, זכה לשמוע ולהאמין את כל אשר עשה אלהים למשה וגו' פירוש שהאמין כי כל העשיות שעשה משה לא בכח ידו ולא בחכמתו עשה, רק שאלהים עשה זאת למשה, שיעשה בכחו כל העשיות והנסים המופלאים, ועל כן אמרו חז"ל מה שמועה שמע וכו' כלומר מאיזה שמועה סיפר כאן הכתוב לחידוש שהגיע השמועה הזאת לאזני יתרו, ואמרו קריעת ים סוף ומלחמה עמלק, כי אלו שניהם היה בכח ידי משה כמאמר הכתוב (שמות י"ד, כ"ז) ויט משה את ידו על הים ואומר בוקע ים לפני משה, וכן במלחמת עמלק נאמר (שמות י"ז, י"א) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, מה שאין כן מכות מצרים שהיה גם על ידי אהרן ועל ידי הקב"ה בעצמו כמאמר חז"ל (תנחומא וארא סוף י"ד) ונס המן היה גם כן מאת הקב"ה לבד. וקריעת ים סוף ומלחמת עמלק היו בידי משה, והעיד הכתוב אשר גם באלה הנסים שנעשו על ידי משה האמין אשר עשה אלהים זאת למשה, ובכחו עשה הכל, כמו בים סוף שאמרו חז"ל (שמות רבה כ"א, ו') שנתן הקב"ה ימינו לימין משה וראהו הים וברח, ובמלחמה עמלק אמרו חז"ל (ראש השנה כ"ט.) וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם בשמים היו מתגברין וכו', ועוד הנה ידוע מכוונות האר"י ז"ל בסוד נטילת ידים שהעיקר בהן ההגבהה למעלה שעל ידי זה מתיחדים כל העשרה מאמרות שבהן נברא העולם כאשר הארכנו בזה במקום אחר, ובזה תרד ההשפעה וברכה לעמו ישראל, ועל כן כאשר ירים משה ידו ביחוד שמו יתברך וגבר ישראל, וממילא מכל שכן דכל שכן שהאמין כי הוציא ה' את ישראל ממצרים כי אם האמין בנסים שנעשו על ידי משה שהכל מאת ה' הוא ולא עשה משה בשום כח אחר רק בכח ה', מכל שכן במכות מצרים שהיה מהם שנעשו על ידי ה' לבדו, שלא יכחישנה לומר מקרה הוא וכדומה, רק שה' פעל כל זאת. וזה פירוש מאמר חז"ל (בילקוט רמז ר"מ) בפסוק ויאמינו בה' ובמשה עבדו שהקשו אם במשה האמינו בה' וכו' פירוש אם האמינו בנסים שנעשו על ידי משה שהכל מה' הוא מכל שכן בדבר שנעשה ביד ה' בעצמו.

כִּי זֶה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת מַשָּא וּמַתָּן וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת, הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לַחֲשֹׁב דְּרָכָיו וְלִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָֹיו בְּכָל עֵת, כִּי עַל יְדֵי מִשְׁפָּט הַנַּ"ל דַּיְקָא יָכוֹל לַעֲשֹוֹת הַמַּשָּא וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיַּצְלִיחַ בּוֹ, כִּי זֶה שֶׁעוֹשֶֹה מַשָּא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת מְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ בְּהַמַּשָּא וּמַתָּן נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים. וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמְּבָרְרִין אוֹתָן עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן וּמַחֲזִירִין אוֹתָן אֶל הַקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, כִּי מַעֲלִין וּמַכְנִיסִין הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַמַּשָּא וּמַתָּן מִן הַחוּץ לִפְנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא, שֶׁהָעוֹסֵק בְּמַשָּא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי הוּא מְגַיֵּר גֵּרִים, גַּם עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן הוּא מַרְוִיחַ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא מַגְדֶּלֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לִכְלֹל בִּשְׁמוֹ וּבְנַפְשׁוֹ, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַרְוִיחַ מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ זֶה הָעוֹסֵק בְּמַשָּא וּמַתָּן לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הָרַע שֶׁל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהוּא מְבָרֵר וּמַעֲלֶה עַל יְדֵי עֲשִֹיַּת הַמַּשָּא וּמַתָּן, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַקְּדֻשּׁוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּהַמַּשָּא וּמַתָּן הֵם בִּבְחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְשׁוֹכְנִין בֵּין הַגּוֹיִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת זֹאת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַֹמְתִּיהָ וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים. עַל כֵּן צָרִיךְ זֶה הָעוֹסֵק בְּמַשָּא וּמַתָּן לִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהוּא מְבָרְרָם עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁהַיּוֹצְאִין לַשּׁוּק וְעוֹסְקִים בְּמַשָּא וּמַתָּן נִכְשָׁלִין לִפְעָמִים וְנִתְרַחֲקִין מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה מֵחֲמַת הָרַע הַנַּ"ל שֶׁנִּתְאַחֵז בְּהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַמַּשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת מַשָּא וּמַתָּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וְיִתְבּוֹדֵד וִיפָרֵשׁ שִֹיחָתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָֹיו וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶֹה אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לַעֲשֹוֹת וּלְבַלּוֹת יְמֵי חַיָּיו בְּמַעֲשִֹים כָּאֵלֶּה וְעַל יְדֵי זֶה הַמִּשְׁפָּט מְעוֹרֵר הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ. וְעַל יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה הוּא שֹוֹרֵף אֶת הָרַע שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק לְבָרְרָם עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן וְכַנַּ"ל. וַאֲזַי זוֹכֶה לְהַגְדִּיל כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה וּבוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן וַאֲזַי זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַכָּבוֹד הַנַּ"ל, עַל יְדֵי בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין מִשְׁפָּט אָז חַס וְשָׁלוֹם, נֶאֱחָז הָרַע וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת וְלִבְנוֹת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ וַאֲזַי אֵין לוֹ עֲשִׁירוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל הָעֲשִׁירוּת עַל יְדֵי הַכַּעַס שֶׁמַּזְמִין לוֹ הַיֵּצֶר, כִּי הַכַּעַס הוּא הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת יא), "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָֹרֶךָ". עַל כֵּן צְרִיכִין מִשְׁפָּט הַנַּ"ל כְּדֵי לִשְֹרֹף אֶת הָרַע וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס, וַאֲזַי זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנִּבְנֶה עַל יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמְּבָרְרִין עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל: