Chasidut על קהלת 12:10

עַד תְּלָת שְׁנִין אִינִישׁ מִזְדַּהֵר בִּשְׁטָרֵיה טְפֵי לָא מִזְדַּהֵר, כִּי עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוּא מֻכְרָח בְּוַדַּאי לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל הַמְעַרְעֵר לְעַרְעֵר, כִּי בַּשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ, כִּי הַשְּׁטָר הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הַשְּׁטָר הוּא כְּתַב אֱמֶת שֶׁנִּכְתַּב לֶאֱמֶת וְלִרְאָיָה וְהוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת (קֹהֶלֶת יב), בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמּוּבָא שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְעַל כֵּן הַכְּתָב עוֹמֵד לֶאֱמֶת וְלִרְאָיָה, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהוּא מְבַטֵּל וּמַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר וְעַל כֵּן עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר, הוּא מְחֻיָּב לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז אֲחִיזָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַכְּתָב מְבַטְּלוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הַכְּתָב הוּא גַּם כֵּן כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה כַּנַּ"ל, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּכָל הַבְּחִינוֹת מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פח), בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרְיָן תְּלִיתָאָה בְּיוֹם תְּלִיתָאָה וְכוּ'. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן בַּשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֵּירֵי מְחֻיָּב לְהִזָּהֵר בִּשְׁטָרוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלָם וּמַכְנִיעָם, אֲבָל טְפֵי לָא מִזְדַּהֵר, כִּי כְּשֶׁעוֹבְרִים שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים בְּלִי עִרְעוּר כְּבָר נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל וְאַחַר כָּךְ אֵין לוֹ אֲחִיזָה וְעַל כֵּן אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ עוֹד כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת (קֹהֶלֶת יב). כִּי שְׁטָר שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוּא בְּחִינַת כְּתַב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת כֻּלָּהּ זֶרַע אֱמֶת הַנַּ"ל הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי בְּחִינַת הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּרֵין סַהֲדִין כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי כְּתַב הַשְּׁטָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, עַל יָדוֹ דַּיְקָא קוֹנִין הַקַּרְקַע וּמַחֲזִיקִין בָּהּ, כִּי הַקַּרְקַע הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, כִּי כְּתַב הַשְּׁטָר שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת, כִּי כַּמָּה דִּינֵי תּוֹרָה יֵשׁ בְּהַשְּׁטָר וְכַמָּה דִּינִים נִלְמָדִין מִלְּשׁוֹן הַשְּׁטָר וְעַל כֵּן הַשְּׁטָר נִקְרָא סֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה לב), "וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם". וְעִקָּרוֹ עוֹמֵד לֶאֱמֶת וְלִרְאָיָה, וְעַל כֵּן הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן הַקַּרְקַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶה, עִקַּר קְנִיָּתָהּ וְחֶזְקָתָהּ עַל יְדֵי הַשְּׁטָר, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מֵאִיר לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי כָּל הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵאֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם מַה שֶּׁאֶחָד קוֹנֶה וּמוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּרֵי הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה מְבָרֶרֶת הַבֵּרוּרִים, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן בִּקְנִיַּת הַמִּטַּלְטְלִין אֵין צָרִיךְ כְּתָב לִרְאָיָה, כִּי עִקַּר קְנִיָּתָם, שֶׁהוּא בֵּרוּרָם וְתִקּוּנָם, הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶה וְעַל כֵּן אֵין צָרִיךְ כְּתָב עַל מִטַּלְטְלִין, אֲבָל הַקַּרְקַע הִיא בְּעַצְמָהּ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ בֵּרוּר, אַדְּרַבָּא, כָּל הַבֵּרוּרִים עַל יָדָהּ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַמַּשָּא וּמַתָּן בְּקַרְקָעוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמּוֹכְרִין וְקוֹנִין קַרְקָעוֹת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ הִיא, כִּבְיָכוֹל, בְּגָלוּת וְעִקַּר גָּלוּתָהּ כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵר בֵּרוּרִים כַּיָּדוּעַ וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ מְכִירָה וְקִנְיָן בַּקַּרְקָעוֹת בְּעַצְמָן, כִּי עַל יְדֵי הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁקּוֹנִין וּמוֹכְרִין אֶת הַקַּרְקַע וְיוֹצֵאת מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, עַל יְדֵי זֶה הִיא מְבָרֶרֶת בְּכָל פַּעַם בֵּרוּרִים חֲדָשִׁים וְעוֹלָה מִן הַגָּלוּת. וְזֶה בְּחִינַת וְהָאָרֶץ לֹא תִּמָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, 'כִּי לִי' דַּיְקָא, כִּי הָאָרֶץ הִיא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה וְעַל כֵּן לֹא תִּמָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי אִם לְפִי שָׁעָה עַד הַיּוֹבֵל כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים חֲדָשִׁים אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ, כִּי כָּל הַבֵּרוּרִים הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַרְקַע כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת, דְּהַיְנוּ קִנְיַן מִטַּלְטְלִין אַגַּב קַרְקַע שֶׁהוּא הַקִּנְיָן הַמּוֹעִיל בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל קְנִיּוֹת הַמִּטַּלְטְלִין הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּרֵי הַנִּיצוֹצוֹת וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה וְעַל כֵּן נִקְנִין הַמִּטַּלְטְלִין עַל יְדֵי הַקַּרְקַע, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת מִתְבָּרְרִין עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַקַּרְקַע בְּעַצְמָהּ אֵינָהּ נִקְנֵית וְנֶחְזֶקֶת כִּי אִם בִּשְׁטָר, דְּהַיְנוּ כְּתַב יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי הַקַּרְקַע בְּעַצְמָהּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ, כִּבְיָכוֹל, אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲלוֹת וְלָצֵאת מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁטָר, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַקַּרְקַע יוֹצֵאת מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לְהַקּוֹנֶה הִיא בְּחִינַת עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה, כִּי יוֹצֵאת מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לִרְשׁוּת הַקּוֹנֶה כְּדֵי לְבָרֵר שָׁם בֵּרוּרִים חֲדָשִׁים וְעַל יְדֵי זֶה הוּא עִקַּר עֲלִיָּתָהּ מִן הַגָּלוּת כְּשֶׁתִּגְמֹר לְבָרֵר. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיּוֹצֵאת הַקַּרְקַע מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת הוּא בְּחִינַת גְּאֻלָּה, כִּי מְבָרֶרֶת עַל יְדֵי זֶה בֵּרוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁעַל יְדֵי זֶה תֻּשְׁלַם הָאֱמוּנָה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה שֶׁמֻּזְכָּר בַּתּוֹרָה כַּמָּה פְּעָמִים לְשׁוֹן הַגְּאֻלָּה בִּקְנִיַּת וּמְכִירַת קַרְקַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ וְכוּ'". וְכֵן הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הוּא בְּחִינַת גְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁיּוֹצֵאת הַקַּרְקַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל, הִיא מִתְקָרֶבֶת אֶל הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁרָמַז ה' יִתְבָּרַךְ לְיִרְמְיָה הַנָּבִיא עִנְיַן הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי קְנִיַּת קַרְקַע, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּיִרְמְיָה שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלְכוּ יִשְֹרָאֵל בַּגָּלוּת אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (יִרְמְיָה לב):

ז', סיום התורה מקושר להתחלה, על פי מה שהביא בספר אמרי בינה בשם הגאון מו"ה העשיל ז"ל, על אמרם ז"ל (ר"ה כ"א ע"ב) בקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול (קהלת יב י) וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא בישראל כמשה (דברים לד י). ותורף הדברים הוא, דמפסוק ולא קם יש לומר כמו שדרשו שם בגמרא (ר"ה כ"א ע"ב) בנביאים הוא דלא קם, אבל במלכים קם. אבל יש ראיה דהקרא כמשמעו ולא כדרשה הנ"ל, דהא כתיב (בראשית א א) בראשית ברא אלקים. וקשה דלפי דקדוק לשון הקודש, היה ראוי לכתוב בראשונה ברא אלקים, כן מקשין כל המפרשים, ומזה מוכרח הדרש (ב"ר א' ד') בראשית, בשביל משה שנקרא ראשית, שנאמר (דברים לג כא) וירא ראשית לו. אם כן מוכרח דאין בנבראים דמיון למשה, כיון דהבריאה היתה בשבילו ולא בשביל אחר. ומיהו יש לדחות ולומר דיש גדול כמשה, והא דכתיב בראשית ולא בראשונה, היינו משום דראש דברך אמת (תהלים קיט קס), שס"ת בראשית ברא אלקים הוא אמת. אבל מכל מקום הוכחה הראשונה במקומה, דאי משום שיהיה נרמז אמת, הלא בסדר סופי תיבות של בראשית ברא, אינו יוצא תיבת אמת כסדר, רק שלא כסדר. אבל ברא אלקים את, הוי תיבת אמת ביושר כסדר. והנה למה הרמז מהופך, כיון דיש בפסוק הנ"ל כסדרן, אלא ודאי דמבראשית הוי רמז בשביל משה שנקרא ראשית, והבן. והיינו וכתוב יושר דברי אמת, דתיבת אמת נכתב ביושר ולמה לי מהופך, אלא ודאי ולא קם נביא כמשמעו דאין בהנבראים כערך משה, ולכך בראשית בשביל משה שנקרא ראשית, והבן. ונמתיק הדברים דרמז שהוא ביושר כסדר, הוא נגלה לעין כל. מה שאין כן שלא כסדר, הוא נעלם ומכוסה. ועל פי זה מבואר ולא קם וכו' כמשמעו, ושמא תאמר כמדרשו, על זה אמר לעיני כל ישראל בראשית, ולא בראשונה, ועל כן נדרש בשביל משה וכו', ושמא תאמר אולי בשביל ס"ת אמת, לזה אמר לעיני כל ישראל בראשית וכו', ר"ל דיש רמז נגלה לעין כל וכו', ולמה ליה רמז מכוסה, והבן.