Chasidut על קהלת 12:14

ויובן עם מ"ש כמה פעמים כי נפש חיה הוא שמו וכל מציאות בעולם הן טוב הן רע יש לו שם, ואותיות השם ההוא הן הנה צרופי צינורות המקיימים ומהוים את מציאות ההוא, והאדם בצדקותיו אותיות שמו מתמלאים במילוי ומילוי המילוי וכן עד אין חקר ומתרבים צינורות שפעו וחיותו, והרשע פוגם ונתרוקן המילוי, עמ"ש בפרשת פנחס ובפרשת בראשית בפסוק אשר שמתי חול גבול לים ע"ש היטב, וכן בפגום הרשע בעולמות הרוחניות שהן הנה אותיות קדושות ג"כ הפגם במילוי לבד והמילוי נקרא נעלם של האות כנודע וזש"ה (קהלת יב, יד) האלהים יביא במשפט על כל נעלם כו'. וכן הענין בשמות רעים כי ענין הפגם שיש בגוף של נברא נקרא מום, ואותיות אלו הם המחזקים ומהוים הפגם ההוא, וכפי חוזק וחולשה של הצירוף אותיות מום החופף על מקום הפגם ההוא כן יהיה חוזקו וחולשתו של הפגם, כי יש שקנה לו צירוף ההוא מקום בקבע וחוזק באותו האבר ואז הוי מום קבוע ויש מום עובר.

ועד"ז פירשתי משאר"ל (מגילה ו.) לא נתמלא צור כו', נתמלאה דייקא, וכן נוסח התפלה ותמלא כל השמות שפגמתי תמלא דייקא, כאשר נתבאר זה במ"א. ואפשר שזהו שאמר הכתוב (קהלת יב, יד) יביא במשפט על כל נעלם אם טוב אם רע, שיש לדקדק וכי על מה שאדם עושה בסתר מביאין אותו במשפט ולא על מה שעושה בגלוי, אלא כי המילוי נקרא בספרים נעלם כנודע, ולזה אה"כ שמביאין במשפט את האדם ומבאר שהפגם הוא רק במילוי משא"כ בגוף האותיות של השמות אי אפשר שיומשך פגם וכאמור. ובענין זה יובן ג"כ משארז"ל (בראשית רבה ה, ח) שהעולם היה מתפשט עד בלי גבול עד שאמר לעולמו די שהוא שם שדי. והוא ג"כ כענין זה, כי האותיות של השם דרך משל הארץ שיש ג' אותיות בשמה היה כל אות מקבל לתוכו המילוי והמילוים היו מקבלים מילוי המילוי וכן יכול להיות עד בלי גבול ושיעור וסוף ובכח זה הארץ היתה יכולה להתפשט בלי סוף לכן אמר הש"י די. ובזה יובן ג"כ משארז"ל (סוכה נ"ב.) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו ומבואר ענין עזר הזה עם המבואר בכתבים עי' במ"א סוף ה' מזוזה וז"ל ויתפלל לה' שישמרנו בשם שדי שיצילנו מיצר הרע ששם שדי חתום בו בסוף אותיותיו יצר בהיותם מלאים יו"ד צד"י רי"ש עכ"ל.