Chasidut על קהלת 4:14

בן פרת יוסף בן פרת עלי עין. שנתגדל בבת אחת כהרף עין. ונתקיים בו (קהלת ד',י"ד) כי מבית הסורים יצא למלך זה יוסף שיצא מבית האסורים (בראשית רבה מקץ פ"ט,ב') ובבת אחת האיר אור הצלחתו. ואף שמצינו (בירושלמי ברכות פ"א ה"א) שישועתן של ישראל הוא בהדרגה קימאה קימאה. וכדאיתא בזה"ק (וישלח ק"ע.) ר' יהודה פתח ואמר (שיר השירים ו׳:י׳) מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות כו' אינון ישראל בזמנא דקב"ה יוקים לון ויפיק לון מן גלותא כדין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מניה כו' זעיר זעיר עד דיתתקף אבל לעשו לאו הכי אלא בזמנא חדא נהיר ליה ואתאבד מניה זעיר זעיר, והיינו שלעכו"ם יאיר הצלחתם בזמנא חדא למעלה מכח כליהם, וכאן בישועת יוסף היה הישועה בזמנא חדא, אכן זה היה ממה שנתברכו אבותינו (בראשית כ"ב,י"ז) וירש זרעך את שער אויביו, שלפעמים יוכל הישראל לקבל ישועה למעלה מכח כליו, ומכל מקום לא יתבטל, ואז נקרא שירש שער אויביו, וזה נתקיים ביוסף הצדיק. וזה שברכו בברכת עלי עין, כמה דאמרו אנשי לראות עין נתגדל, וזה דאיתא (ב"ר פע"ג ובזה"ק) שכל ההתחלות ישועות הם מזרעה של רחל, ואח"כ תתפשט הישועה על כל ישראל כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות וגו' (ישעיה ל"א,ה').

ויגדל משה ויצא אל אחיו וגו'. לכאורה צריך להבין וכי קודם הגדולה לא יצא אל אחיו לראות בסבלותם ובפרט לפי דברי חז"ל שאומרים (בילקוט סוף רמז קס"ו) אשר ויגדל הראשון הוא לקומה והשני הוא לגדולה ואם כן ודאי גם קודם גדולתו יצא אל אחיו כי אז היה שוה עמהם. והנראה, לפי שמצינו מאמר חז"ל (מגילה ט"ז:) במרדכי שכתוב בו אחר גדולתו גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו ואמרו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין וכו'. ועבור זה אמר כאן הכתוב כי לא כן היה במשה כי אף אחר גדולתו יצא אל אחיו ולא פירש ממנו אף אחד מישראל, כי גם במלכותו נולד רש (קהלת ד', י"ד), והיה עניו מאוד בפני כל אדם ותמיד יצא לראות בסבלות ישראל ויט שכמו לסבול עמהם כאומרם ז"ל (שמות רבה א', כ"ז) שהיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהם.