Chasidut על קהלת 7:16
ישמח משה
ועוד י"ל על הפסוק (תהלים לא כג) ואני אמרתי בחפזי, דהיינו שיתחבר במכוון לרעים כדי שיזכה לטוב לירש חלקם בחפזי, מה שאין כן כשמתחבר לחכמים ויראים אי אפשר, אך כבר כתבנו כי אמרו רז"ל (סוכה דף נ"ב:) צופה רשע וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. רק דהשגחת השי"ת עליו, ואם כן המתחבר לרעים ברצונו לא יעזרהו השי"ת כי הוא אשר העוה בזה ואפסד אנפשיה, לזה אמר נגרזתי מנגד עיניך, היינו מהשגחתך כנודע בשיתוף שם עין, אכן שאני מתרחק מהרעים לכך שמעת קול תחנוני במה שעל זאת יתפלל כל חסיד (תהלים לב ו), וממש כל בקשותיו של דוד היה על זה, ולכך אמר (תהלים לא כד-כה) אהבו את ה' כל חסידיו להנות מיגיעי כפו ולא להנות ברמיה, והיינו אמונים, אותן שהם אמונים (עיין רד"ק ומצודות במ"ש באשרי תמימי דרך), נוצר ה' היינו כמ"ש (תהלים לז לג) ה' לא יעזבנו וגו', ורגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט). והנה העושים ברמיה הם נראים עושים יתר, כי אינו מחויב להביא עצמו לזה, והוא כענין שפירשתי (קהלת ז' י"ו) אל תצדק הרבה ואל תתחכם יותר, והבן. והנה אלו העושים כן הם מתגאים לומר כחי ועוצם ידי וגו' ואינם צריכים לעזרת השי"ת ונופל ברע, והיינו ומשלם על יתר, ואם כן יתר כמשמעו, והיינו עושי גאוה, וכיון שכך הוא שהעיקר להנות מיגיעי כפו, על כן (תהלים לא כה) חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה', שיתחזקו בבטחון האמיתי ולא יהיה עבודתם עבודת החונף, ומובטחים להנות מיגיעי כפו, והבן זה כי נכון הוא מאד. ועוד י"ל בפסוק הנ"ל (תהלים לא כא) תסתירם בסתר פניך וגו', על פי המבואר בשבילי אמונה דאותן חסידי עכו"ם אף שלא קיימו השבע מצות כלל, רק שהיה להם התחברות עם ישראל והטיבו להם, יושבים שם בחוץ וחוטפים אותם לגיהנם לדונם, כי ריב לה' עם כל לשונות הגוים, דהיינו כל עם לועז והם ניצולים. והנה כבר אמרו רז"ל דישראל נקראו איש, שנאמר והאיש ישראל, ועל פי זה מבואר תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש, ר"ל מחמת התחברות ישראלי שהיה להם, תצפנם בסוכה מריב לשונות, היינו מריב שיש לה' עם כל הלשונות הגוים, ומזה יובן החשיבות של ישראל, והבן. ועל פי זה יתבאר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך, כי משה כלול מכל נשמות ישראל והוא האילן והשורש והעיקר להדבק בשורש, שמן זית כמו שכתוב (קהלת ט ח) ושמן על ראשך אל יחסר, וכמבואר בעקדה בפרשת וישלח עיין שם בפסוק (בראשית כה יח) ויצוק שמן על ראשה, ושמן הוא הכנה לקבל האור, וציוה שימשיכו הכנה אל שורש להאחז האור בשורשם, והיינו בלי סוג כמבואר בשבילי אמונה כי זוהר אור האמיתי הוא בלי סוג, כתית היינו שיכתתו את גופם, וזאת התורה אדם כי ימות וגו' (במדבר יט יד), אין התורה מתקיימת וכו' (ברכות ס"ג ע"ב), ומה שדרשו רז"ל בסוף ברכות (ס"ג ע"ב) כי מיץ חלב יוציא חמאה (משלי ל לג), וכמו שחשבו במ"ח דברים מעט שינה וכו' (אבות פ"ו מ"ו), וכמו שאמרו (אבות פ"ו מ"ד) כך היא דרכה של תורה וכו', והוא למאור, ושמא תאמר כי יוכל לזכות לזה הזוהר והאור בלא זה, על ידי חרפה ופעירת פי (כמ"ש) חבירו, לזה אמר להעלות נר תמיד, וזה איני תמידי והבן כי נכון הוא מאד, והנה הפשוט אמת וגם זה הפירוש אמת והכל אחד, כי כל עניני המשכן מורים דרך לעם ה' לומר כזה ראה ועשה. ועל פי זה יתבאר מה שאמר השי"ת ליחזקאל (ביחזקאל סימן מ"ג פסוק י"א הפטורת פרשה זו) הודע אותם וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם, ועיין רד"ק, ולפי מ"ש אתי שפיר ויומתקו הדברים על פשוטן והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שם משמואל
ונראה עוד לומר דכמו שהכורז הי' מכריז את הששה לאוין הנ"ל על מעלות הכסא, כן יש למצוא את הששה לאוין בכל פרט ופרט שהשומר מהם הוא העולה מעלה אחר מעלה כנ"ל, לאו הראשון הוא לא תטה משפט שייך בכל איש ואיש שיהי' שוקל את כל מעשיו במשפט אמת ולא יונה א"ע כי ענין הטיית משפט איננו כשיודע שהדין הוא עם ראובן והוא מזכה את שמעון כי זה נקרא גזלן ולא מטה משפט, והטיית משפט היא שאיננו מדקדק בשכל הישר ע"כ השכל הטעהו לעוות משפט, וזה שייך בכל אדם שידקדק בכל מעשיו אם לנוכח ה' דרכו וישפוט בשכלו הראוי מבלתי ראוי, לא תכיר פנים היינו להיות נוטה יותר מדי לקצה אחד אפי' שכוונתו לטובה וכענין שאמר הכתוב (קהלת ז' ט"ז) ואל תתחכם יותר למה תשומם, שזהו מענין הכרת פנים בדין שנושא פנים לעשיר, ודוגמתו בכל אדם שלא יהי' נושא פנים להשכל לנטות אחריו נגד דעת התורה, לא תקח שוחד הוא תשוקת החומר כי הוא המעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, לא תטע לך אשירה הוא המכניס בלבו מחשבות זרות, ובשעת תורה ותפילה הוא כנוטע אשירה אצל מזבח, לא תקים לך מצבה הוא העדר ביטול לכלל ישראל וכענין שהוא במלך כנ"ל, לא תזבח לה' אלקיך שור ושה אשר יהי' בו מום, היינו מי שמתגאה בעבודתו או בלימודו, כי כל מאן דיהיר בעל מום הוא, א"כ הוא עצמו קרבן בעל מום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
אל תפנו אל האלילים. אליל היינו יראה של שטות, כי אליל היא מלשון אליה שהוא היותר רחוק מהראש מכל האברים והדעת נקטן בה. וזה נאמר רק לצדיקים גמורים שלבם נמשך אחר רצון הש"י, כשיבא בלבם איזה חשק לדבר לא יצמצמו את עצמם בהרבה ישובים של יראה רק יעשו ויבטחו בה' שלא יאונה לידם דבר רע ח"ו, כמ"ש אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם (קהלת ז',ט"ז).
Ask RabbiBookmarkShareCopy