תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על קהלת 9:7

תפארת יוסף

(ב:) כמאן אזלא הא דאמר רבי יאשיה אמר רב מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך, אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים כשירה וכו'. זש"ה (תהילים י״ח:ל״ז) תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי וגו'. הנה כפי מה שהאדם עובד להשי"ת, כך שופע לו השי"ת טובה לפום צערא אגרא. אכן כאשר האדם עובד להשי"ת במסירת הנפש, אז מחזיר לו השי"ת טובה ונחלה בלי מצרים. ומ"מ באדם הזה אף שעומד מוכן ומזומן למסור נפשו להשי"ת, זה צריך להיות רק בדעתו, שיהיה מוכן לכך, אבל לא לעשות בפועל כי צריך שישאר בחיים. כי לאדם כזה נאמר בש"ס (קדושין מא.) לאדם טוב מטעימין אותו מפרי מעשיו בעוה"ז. וכמו שנאמר (משלי א׳:ח׳) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. מוסר אביך היינו, כי בטבע האב שרוצה רק לתכלית הטובה של הבן, ואין מביט כלל אף שיהיה לו להבן סבלנות כעת, כי העיקר אצל האב הוא שיגיע הבן לתכלית הטוב. ותורת אמך היינו, שהטבע של האם שאינה מביטה כלל לתכלית הטובה של הבן, רק עיקר אצלה שלא יסבול הבן בהוה. ולזה אמר הכתוב שמע בני מוסר אביך, היינו מה שאביך מלמדך שלא תביט כלל על עצמך, רק תוכל למסור את נפשך לגמרי להשי"ת, ומ"מ ואל תטוש תורת אמך, היינו שאם בדעתך מוכן אתה למסור את נפשך לגמרי להשי"ת, אבל על הפעולה צריך אתה לשמוע תורת אם שתשאר בחיים, כי השי"ת אינו חפץ בעבודות כאלה. וזה הענין נמי אחר עבודת יוה"כ שישראל מראים בעבודתם שביכולתם למסור את הכל להשי"ת, היינו אחר החמשה העינוים שיש להם, ובחמשה העינוים נכללים כל טובת עוה"ז, והיינו שמראים בעבודתם שביכולתם לבטל כל טובת עוה"ז בשביל כבודו. ולזה איתא במדרש (רבה קהלת ט׳:ז׳) שבמוצאי יוה"כ יצתה בת קול לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך. היינו מאחר שהאדם מראה בעבודתו ביוה"כ שיכול למסור את נפשו להשי"ת, יצתה בת קול ואמרה לך אכול בשמחה לחמך, היינו שמ"מ תשמע לתורת אמך ואל תמסור את נפשך בפועל, רק תשאר בחיים של עוה"ז, כי לאדם כזה מטעימין אותו מפרי מעשיו בעוה"ז:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מי השלוח

אחר פרשת מרגלים כתיב פרשת נסכים. היינו אחר שראה השי"ת את גודל מרירות לבם אחר מעשה המרגלים לכן נתן להם פרשת נסכים להחיות את נפשם ולבם הנמרר כמו שכתיב (משלי ל"א,ו') ויין למרי נפש וזה שכתיב (קהלת ט',ז') לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, היינו מי שהוא בעוצב ומרירות ושותה יין שעל ידי זה יתחזק לבו ויהיה לו לב טוב מותר לשתות, אבל מי ששותה יין לרתוח דמו ולכעוס זה הוא מדה מגונה מאוד, וזה שליכא מידי בנביאי דלא רמיזא באורייתא שמזה הפרשה אמר שלמה המלך ע"ה ויין למרי נפש.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ט) לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח) אֵין טוֹב לָאָדָם כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְכוּ', הַיְנוּ כְּשֶׁאוֹכְלִין בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל שֶׁאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מַצָּה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי זוֹכִין לִבְחִינַת רְעָמִים וַאֲזַי נִפְשָׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ (רות ג), הֵפֶךְ עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וְאָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה בְּחִינַת וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה (תהלים צז), הֵפֶךְ בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת מַצָּה כַּנַּ"ל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל וְנִמְתָּק בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַצָּה שֶׁהוּא אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְשִׂמְחָה בְּחִינַת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל. (עַיֵּן כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם):
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

זמין למנויי פרימיום בלבד

סוד ישרים

זמין למנויי פרימיום בלבד

באר מים חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא