תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על קהלת 9:8

ישמח משה

ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (שמות כז כ). על פי הידוע כי יסוד ומצב הישראלי, הוא קרבת אלקים והשראת שכינתו, והוא על ידי האמצעות הצדיקים, כמו שפירשתי במלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו ג), וכמו שמצינו (שמות יט ט) בעבור ישמע העם בדברי עמך, (במדבר יא יז) ואצלתי מן הרוח וגו'. והנה לפי זה תולה כל הדור בראשי הדורות, כי לפי הראש כך השראת שכינתו, והבן. והנה באמת גם ראשי הדורות תלוים בהדורות, כמו שמצינו (ברכות נ"ז ע"א) אלא שאין דורו זכאי לכך, וכמו (שמות יז יב) ואהרן וחור תמכו בידיו וגו'. והנה אינו דומה עץ יחידי הדולק, לעץ הדולק וקסמין רבים תחתיו, והבן. והנה בזוהר ינוקא פרשת בלק (זוהר ח"ג קפ"ז ע"א) מבואר ושמן על ראשך (קהלת ט ח), היינו תורה ומעשים טובים. והנה בחובת הלבבות (בסוף שער יחוד המעשה) כתב השתדל שיהיו מעשך זכים, ואם ימעטו יותר ממה שתשתדל שיהיו רב ובלתי זך, כי המעט הזך הוא רב, והרב הבלתי זך הוא מעט ואין בו תועלת, עד כאן דבריו. וידוע דשכר נצחי אינו רק מהמעשה הזך, ועל פי זה יתבאר ואתה, ר"ל אף אתה ששקול כאלף דור של ס' רבוא, עם כל זה לא די בעצמך לבדך, רק תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כנ"ל, כתית שצריך לכתות טבעו החומרית לזה, ועל ידי זה להעלות נר תמיד בעולם הבא. גם יש רמז שעל ידי מעשיהם הטובים יאירו כל הז"ך אותיות, ר"ל אף אותיות מנצפ"ך כמ"ש בפסוק (תהלים קיב ד) זרח בחשך אור לישרים, והבן. גם יש רמז שהז"ך אותיות יאירו כתי"ת בבית ראשון ובית שני, שהם ת"י ות"כ (כמ"ש הבעל הטורים), ואחר זה להעלות, ר"ל כשיאירו עוד במהרה כמבואר בפרקי רבי אליעזר (פרק מ"ח (פרקי דר"א פמ"ח)) כי גאולה העתידה הוא על ידי צץ, (הובא לעיל בריש פרשת שמות), ואז נר תמיד ששוב לא יכבה, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

עַיֵּן מַאֲמָר הַמַּתְחִיל, מַאי חָזָא דְאָזִיל לְהֵיכָא דמידליה מיניה בְּסִימָן כט, עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים מִכֶּתֶם וְלִכְלוּךְ וְשֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט׳:ח׳), "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים" כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳) מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ' וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״ג:ב׳) מַדּוּעַ אָדוֹם ללבושיך, בְּחִינַת דַּם נִדּוּת וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֲבֵרוֹת הַבָּאִים משס"ה גִּידִין וּלְתַקֵּן אוֹתָן צָרִיךְ לְתַקֵּן דַּוְקָא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ שֶׁמְּעוֹרֵר הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית לְכָל השס"ה גִּידִין וְכוּ'. וְנִתְלַבְּנִין הָעֲוֹנוֹת בִּבְחִינַת (שם א') אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁמַּלְבִּין הָעֲוֹנוֹת כוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, כִּי הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּהֵּם הַחִצּוֹנִים, כִּי דַּרְכָּן לְהֵאָחֵז בְּהַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו'), הַנֵּי מָאנֵי דְרַבָּנָן דבלו מִנַּיְיהוּ, כִּי הֵם מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִצּוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְשָׁם דַּרְכָּן לְהֵאָחֵז וְעַל-כֵּן נִכָּרִים וְנִרְשָׁמִים בָּהֶם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הָעֲוֹנוֹת ח"ו, וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל הַמִּצְוֹת הֵם נִרְשָׁמִים גַּם כֵּן בְּהַבְּגָדִים כִּי עַל-יְדֵי הַמִּצְוֹת נַעֲשָֹה מֵהֶם חלוקא דְּרַבָּנָן, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים וְכִסּוּיִּים לְהַנְּשָׁמָה שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּהּ, כִּי כְּשֶׁהַלְּבוּשִׁים נְקִיִּים הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן קכז) וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה עַל צִיצִית שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּהַבְּגָדִים, כִּי צִיצִית הֵם שְׁמִירָה לְהַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּהֶם הַחִצּוֹנִים וְעַל-יְדֵי זֶה נִשְׁמָר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה הֵן מִצְוֹת עֲשֵֹה הֵן מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶֹה, כִּי בָּהּ נִרְשָׁם הַכֹּל כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר ט״ו:ל״ט), "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'" כַּנַּ"ל כִּי עַל-יְדֵי הַצִּיצִית מֵרִים הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מֵהֶם לַבְנוּנִית לְכָל השס"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת (קהלת ט׳:ח׳) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים 'בגידיך' דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי צִיצִית הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת (דברים ל״ב:י״א) כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ נִשְׁרָא דָּא רוּחָא, זֶה בְּחִינַת צִיצִית בְּחִינַת מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת ד' צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בסימן ח') וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בסימן ז') שֶׁצִּיצִית הֵם שְׁמִירָה לְנִיאוּף וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנג), 'בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים', זֶה צִיצִית וְכַנְפֵי הַצִּיצִית הֵם בְּחִינַת כַּנְפֵי נְשָׁרִים, בְּחִינַת (שמות י״ט:ד׳) ואשא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְעַל יָדָם מֵעִיר הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מֵהֵם לַבְנוּנִית אֶל השס"ה גִּידִין וְזֶה בְּחִינַת ל"ב חוּטִין שֶׁל הַצִּיצִית, נְשָׁרִים הֵם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַלַּבְנוּנִית הַנִּמְשָׁךְ מִן הַלֵּב לְכָל השס"ה גִּידִין, כִּי כָּל הַגִּידִין תְּלוּיִין בַּלֵּב וְיוֹנְקִים מִשָּׁם וְעַל-יְדֵי שֶׁמֵּרִים אֶת הַמֹּחִין, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַלַּבְנוּנִית מִן הַמֹּחַ אֶל הַלֵּב וְשָׁם נֶעֱכָר הַדָּם וְנַעֲשֶֹה חֵלֶב כִּי הַלֵּב הוּא בְּחִינַת בִּינָה לבא (א) שֶׁהִיא 'אֵם לַבִּינָה' (ב) וְהוּא מְקוֹם הֶחָזֶה וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַלַּבְנוּנִית בְּחִינַת נֶעֱכָר וְנַעֲשֶֹה חֵלֶב וּמִשָּׁם הַצִּיצִית בְּחִינַת ל"ב חוּטִין דַּיְקָא לְבָנִים וְאָז נַעֲשֶֹה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים כַּנַּ"ל בְּחִינַת טַלִּית לָבָן וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו א׳:י״ח) אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כַּצֶּמֶר דַּיְקָא בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר, וְזֶה בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁהוּא מְרַמֵּז שֶׁהַדָּם נֶעֱכָר וְנַעֲשֶֹה חֵלֶב כִּי תְּכֵלֶת הוּא הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן (ג) וְשָׁחוֹר הוּא בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה כ), הַאי שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא וכוּ'. וְהַתְּכֵלֶת מוֹרֶה שֶׁכְּבָר נִתְעֲכֵר הַדָּם וְנִתְהַפֵּךְ הַשַּׁחֲרוּת לְלֹבֶן. וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת וְעִקַּר בִּנְיָנָהּ וְתִקּוּנָהּ עַל-יְדֵי חֶסֶד וְדִין וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, כִּי צֶמֶר הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹת וּפִשְׁתִּים הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט׳:ב׳), "וְגַבְרִיאֵל לָבוּשׁ בדים" (עיין שבת נה) וְעַל-כֵּן סְתַם בְּגָדִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים (מנחות לט), כִּי עִקַּר בִּנְיַן וְתִקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הֵם מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים דַּוְקָא, שֶׁהֵם חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ישמח משה

זמין למנויי פרימיום בלבד

מאור עינים

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי מוהר"ן

זמין למנויי פרימיום בלבד

באר מים חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד

מי השלוח

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד

בעל שם טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד

בעל שם טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד

מראה יחזקאל על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

מראה יחזקאל על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

באר מים חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד

מראה יחזקאל על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

אגרא דכלה

זמין למנויי פרימיום בלבד

כתונת פסים

זמין למנויי פרימיום בלבד

קדושת לוי

זמין למנויי פרימיום בלבד

כתונת פסים

זמין למנויי פרימיום בלבד

כתונת פסים

זמין למנויי פרימיום בלבד

כתונת פסים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא