Chasidut על רות ב:4

אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. מורה לנו בזה היאך אדם מקרב את עצמו להשי"ת, על זה איתא בת"כ (פרשה ב' פ"ז) ובגמ' (ב"ק מ':) מן הבהמה להוציא את הרובע ואת הנרבע שיהיה נקי בלא תנאף. מן הבקר להוציא את הנעבד שלא יהיה לו התנשאות על שום בריה. מן הצאן להוציא את המוקצה שלא יהיה בצוותא עם עוברי רצונו, כי מזה יש שורש העצבות. ומן הצאן להוציא את הנוגח שלא יהיה בו שום כעס ורציחה וקפדנות. וכן המנהיג הדור שאדם ירצה להיות כפוף תחתיו צריך להיות נקי מדברים האלו. תקריבו את קרבנכם, איתא בת"כ (פ"ב פי"א) מלמד ששנים מתנדבים עולה בשותפות, שאף שאין שני נפשות דומין זה לזה כי כל אחד הוא פרט בפני עצמו, אכן מצינו שבן או תלמיד יש להם איזה השתוות לאביו או לרבו. את קרבנכם, מלמד שהיא באה בנדבת ציבור, היינו מה שאדם מחדש עבודה להשי"ת ואם הוא מבורר אומר השי"ת שראוי לנטוע זאת בכל ישראל, כמו שמצינו שכתיב בבועז (רות ב',ד') ויאמר לקוצרים ה' עמכם, ואיתא על זה בגמ' (ברכות נ"ד.) התקינו שיהא אדם שואל חבירו בשם שזה יתנטע בכל ישראל.