תלמוד על רות ב:4

משנה: חַייָב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ. בְּכָל־לְבָֽבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. בְּכָל־נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. בְּכָל־מְאֹדֶךָ בְּכָל־מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל־מְאֹדֶךָ בְּכָל־מִידָּה וּמִידָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל הֲוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבְמִנְעֲלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. כָּל־חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִן הָעוֹלָם. וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָֽמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָָּא אֶחָד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ײ֨ עִמָּכֶם. וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַײ֨ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַײ֨.

אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּֽזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. וְאֵילּוּ הֵן חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. חָטָא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יְהוּשֻׁעַ גָּזַר. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. מְגִילַּת אֶסְתֵּר. קִייְמוּ וְקִיבְּלוּ וְגוֹמֵר. רַב אָמַר וְקִבֵּל כְּתִיב מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וּמְנַיִן שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו ײ֨ עִמְּךָ גִּבּוֹר הַחַיִל. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר וגו׳. מַהוּ עַד בְּלִי דַּיי. רִבִּי יוֹסֵי בַּר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשַׁר לוֹ לוֹמַר דַּײ הוּא בְּרָכָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב אַבָּא בַּר עִילָאִי בְּשֵׁם רַב עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמֶר דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת.

מקרא מגילה דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה