מדרש על רות ב:4

כל ימי בראשית לא נאמר בהם ה״א אלא בששי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ה' דברים: על האש שלא יזיק לאברהם אבינו ולחנניה מישאל ועזריה, ועל הים שיבקע, ועל האריות שלא יזיקו לדניאל, ועל האתון של בלעם שידבר, ועל העורבים שיכלכלו לאליהו. ד״א הששי שאם אין ישראל מקבלים את התורה (שנתנה בששי בסיון) הנני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. — זובח תודה יכבדנני (תחלים נ' כ״ג) למה כתיב נ"נ? כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו נוחל ב' עולמות. -בן חרחס (מ״ב כ״ב י״ד) בן חסרה, (דהי״ב ל״ד כ״ב) מלמד שהיה בעלה בעל צדקות וכשמת חסרה צדקות של בעלה. וקבל היהודים (אסתר ט' כ״ג) חסר וי״ו, זה אחד משלשה דברים שגזרו ב״ד של מטה והסכים ב״ד של מעלה עמהם: שאילת שלום בשם שנאמר והנה בועז בא וגו' ויאמר לקוצרים ה' עמכם וגו׳ (רות ב' ד'), וחיוב מעשרות מעולי עזרא (נחמיה י׳) ועל החתום (שם ב׳) זה ב״ד של מעלה, ועל החתומים זה ב״ד של מטה, ומגילת אסתר (שקבלו עליהם). ואלה תולדות פרץ וחצרון הוליד את רם (רות ד׳ י״ח) והלא ירחמאל היה שנאמר את ירחמאל ואת רם ואת כלובי (דהי״א ב׳ ט׳) אלא מלמד שנשא גויה להתעטר בה שנאמר ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה (שם ב׳ כ״ו). —ימים יוצרו ולא אחד בהם (תהלים קל״ט ט״ז) כתיב ולא בא׳ וקרינן לו בוי״ו מלמד שברא הקב״ה מכל ימים יום אחד יום הכפורים לכפרה. כתיב ותפעם רוחו בפרעה (בראשית מ״א ח׳) וכתיב ותתפעם בנבוכדנצר (דניאל ב' א'), פרעה היה יודע החלום ונתקשה עליו הפתרון, ונבוכדנצר שכח החלום והפתרון. כי מי אשר יחובר (קהלת ט׳ ד) יבחר כתיב, מלמד שבחר נבוזראדן בהקב״ה ונתגייר, כתיב באליהו כי לא טוב אנכי מאבותי (מלכים א י״ט:ד׳), וביונה כתיב טוב מותי מחיי (יונה ד׳:ג׳), אלא יונה שהיה בנה של צרפתית מת פעם אחת וידע שיש לו מנוחה, ואליהו לא מת לכן אמר כי לא טוב אנכי מאבותי.

אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידן. אלו הן מקרא מגילה ושאילת שלום בשם והבאת מעשר. מקרא מגילה דכתיב (אסתר ט כז) קימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה. שאילת שלום בשם דכתיב (רות ב ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה׳ עמכם ואומר (שופטים ו יב) ה׳ עמך גבור החיל מאי ואומר וכי תימא בועז הוא דעביד מדעתיה ומן שמיא לא אסכימו על ידיה תא שמע ה׳ עמך גבור החיל. הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף וגו׳ (שם) והריקותי לכם ברכה עד בלי די אמר רב חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די:

יט אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשׂוּ בֵּית־דִּין שֶׁל מַטָּה, וְהִסְכִּימוּ בֵּית־דִּיןין שֶׁל מַעְלָה עַל יָדָן. אֵלּוּ הֵן: מִקְרָא מְגִלָּה, וּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בַּשֵּׁם, וַהֲבָאַת מַעֲשֵׂר. מִקְרָא מְגִלָּה, דִּכְתִיב: (אסתר ט׳:כ״ז) "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים", קִיְּמוּ לְמַעְלָה מַה שֶּׁקִּבְּלוּ לְמַטָּה. שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, (בשם) דִּכְתִיב: (רות ב׳:ד׳) "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים: ה' עִמָּכֶם". וְאוֹמֵר: (שופטים ו׳:י״ב-י״ג) "ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: בֹּעַז הוּא דְּעָבַד מִדַּעְתֵּיהּ, וּמִן שְׁמַיָּא לָא אַסְכִּימוּ עַל יְדֵיהּ, תָּא שְׁמַע, [וְאוֹמֵר]: "ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל". הֲבָאַת מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב: ((דברי הימים ב ל״א:ה׳) "וְכִפְרֹץ הַדָּבָר, הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׁרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן וְגוֹ', וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב", וּכְתִיב:) (מלאכי ג׳:י׳) "הָבִיאוּ אֶת [כָּל] הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף וְגוֹ'. (שם) וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". [מַאי "עַד בְּלִי דָי"]? אָמַר רַב (חָמָא, אָמַר רַב) [רָמִי בַּר רַב]: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר: 'דַּי'.