Chasidut על שמות 10:4

כי אם מאן אתה לשלח וכו' ארב"ה בגבולך (שמות י ד). אמר בזאת המכה בגבולך, והלא כל המכות היו רק בגבול מצרים. אך הוא לדעתי להיות שהמכה הזאת יצאת מבינה דמלכות דקדושה, והכתה לגבורת הזכר דקליפה כנודע, וכבר ידעת כי צמצום וגבול הוא ממדת הגבורה, והנה בבחינת צמצום הלזה דגבורת הקליפה, צמצם פרעה את העם ומיאן לשלחם. וז"ש כי אם מאן לשלח וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבולך, לאותה הבחינה שאתה מגביל בה ומצמצם על ידה שלא לשלח. וזה שלא תמצא לשון מיאון רק באותה מכה, ובמכת דב"ר שהכתה להוד דקליפת הזכר, שהוא ענף הגבורה שבה הצמצום והמיאון, והבן. וזה שתמצא הננ"י מבי"א מח"ר ארב"ה, ס"ת בגימטריא גבור"ה, ור"ת בגימטריא אלקי"ם. מרמז לבינה דמלכות דקדושה שעל ידה היה המכה, ועיין בכוונת בסוד ב"ן דאלקי"ם:

וְזֶה: וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה וְכוּ', הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ. מָחָר הוּא בְּחִינַת לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי מָחָר לְקַבֵּל שָׂכָר (עירובין כב), בְּחִינַת (בראשית ל׳:ל״ג): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, הַיְנוּ בְּחִינַת קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַקִּבּוּל שָׂכָר, כִּי עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד הוּא, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת, וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה,

ויושב (שמות י ח). על ידי שליח, ולא פירש מי. ויגרש אותם (שמות י יא) , ולא פירש מי המגרש. אך הוא לפי מ"ש לעיל שאמר משה הנני מביא מחר "ארבה "בגבולך (שמות י ד), אמר לשון גבול וצמצום הבא ממדת הגבורה, כי עדיין לא הוכתה מדת הגבורה דמרכבה טמאה עד בא מכת "הארבה, הנה על ידי המדה הזאת היתה ההשבה והגירוש, כי ההשבה והגירוש הוא צמצום ממקום למקום דווקא במקום זה ולא במקום אחר. והיינו "ויושב קאי אדלעיל אמדת הגבול, וכן "ויגרש, נ"ל: