תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 17:9

ישמח משה

או יאמר שלח לך (במדבר יג ב), לטובתך. כמו שפירשו רז"ל בלך לך (בראשית יב א). ואבאר זה, כי נראה לי דענין השליחות מרגלים היה, כדי שידעו תקפם וחזקם וריבוים של עם הארץ, ולא יסמכו כלל וכלל על כחם ועוצם ידם ועל ריבוייהם, רק על ישועת ה' ויבטחו רק בשם ה', כי הישועה נמשך אחר האמונה והבטחון, ואז לא יצטרכו כלל לחרב וחנית ולשום עשיה גשמיות. מה שאין כן אלו היו יושבי הארץ חלשים, אז היו סומכים על כחם והיו צריכין למלחמה, אף שישועת ה' היה נלוה אליהם, מכל מקום היה מכוסה בטבעיית כפי בטחונם, מה שאין כן בעם עז ותקיף מאד מאד עד שהם כחגבים לעומתן, אין מבוא כלל להטבע לנצחם, אז לא יהיו עיניהם נשיאות רק לה' לבדו, ואז יושעו בלי שום סיוע גשמיות, כי דרך של יוצר בראשית בהראותו ניסיו וגבורותיו להפוך הסדר, כמ"ש ביערות דבש (חלק א' דרוש ט"ז דף צ"ה ע"א) על פסוק (תהלים קיד ה) מה לך הירדן כי תנוס וגו', עיין שם. הכי נמי לנגד עמים חלשים לא היה ניקל כל כך הנצחון, כי היו צריכין למלחמה, ולנגד עם עז ותקיף היה הנצחון יותר בניקל, כי לא היו צריכין כלל למלחמה. והנה כבר כתבתי (בפרשת בשלח בפסוק (שמות יז ט) ויאמר משה וגו' בחר לנו אנשים), כי מה שנעשה על ידי משה, היה בלי סיוע גשמיות, וכל מה שהיה צריך להיות בסיוע גשמיות, היה צריך להעשות על ידי אחרים. והנה אם לא היו נפתים המרגלים והעם מפתוי יצר הרע ונחש הקדמוני, והיו בוטחים בשם ה', לא היו צריכין לחרב ולחנית ולשום סיוע גשמית, אז היה יכול להיות משה המביא לארץ ישראל. מה שאין כן אחר כך שלא האמינו בישועתו והיו צריכין למלחמה, היה יהושע צריך להיות המביא. והיינו דאמר משה (בפרשת ואתחנן, דברים ג כו) ויתעבר ה' בי למענכם, ואף שהיה על ידי חטא מי מריבה, שומה מאת ה' היה כמ"ש רז"ל (רבה דברים פרשה ב' סימן ט' (דב"ר פ"ב ט')) כדי שיבא דור המדבר לעולם הבא, וצריך לומר דאף שהיה על ידי חטא מי מריבה, היה שומה מאת ה' דאם לא כן ורגלי חסידיו ישמור מחטא (שמואל א' ב ט), כמ"ש רז"ל (יומא ל"ח ע"ב), והבן. הכי נמי יש לומר בדידן. והיינו דאמר יתברך למשה שלח לך לטובתך, שאתה יכול להיות המביא, ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן דייקא, ר"ל שמזה שיתורו ידעו שרק אני הנותן. והנה המשולחים היו ראשי בני ישראל, ואם היו אומרים הכל בלשון בשורה טובה, הארץ טובה והעם היושב בה הוא עז ותקיף, עד שאין הנצחון בטבע שיהיה הדבר מוטל עלינו, רק לה' הישועה כמו כל הניסים שראינו, היה דבריהם נכנסים בלב העם, והאמינו בה' ובטחו בישועתו. אבל כי אמרו (במדבר יג כח) אפס כי עז העם כמתאוננים על הדבר, מה יעשו אזובי קיר. והנה (במדבר יג ל) ויהס כלב את העם, כי היה חושב אם יאמר להם שאינם צריכין כלל לשום דבר לא למלחמה, רק לה' הישועה לבדו, לא יאמינו בו כיון שכבר נפלו בחמת הכפירה והעדר הבטחון, לכך תפס המועט ולא אמר כל ענין הבטחון כלבבו, כדי שיקבלו ממנו וישתיקן בזה, והיינו ויהס כלב וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מראה יחזקאל על התורה

והענין הוא מחמת שיש אור מקיף ואור פנימי וידוע שאור מקיף מקבלין מן האב ואור פנימי מן האם [שער הגלגולים הקדמה י], וזהו שהשיג יעקב מדת היראה מבחוץ מאביו וע"כ כשרצה יצחק (לברך) את עשיו היינו שצריך המתברך להיות קצת השתוות עם המברך שצינור צריך להיות מונח בשוה וגבי עשיו היתה יראה כפולה ורצה יצחק להעלותה כמדתו, וע"כ עכשיו כשנסתפק אם הוא יעקב ורצה לתהות על קנקנו ורצה לנשקו דהיינו אתדבקות רוחא ברוחא ומיד וירח את ריח בגדיו דהיינו המלבוש שרמז לאור מקיף ואז תמה על עצמו ואמר שריח בני כריח שדה דהיינו מדת היראה כו' אשר ברכו ה' שכבר נמתקה, וא"כ מדת היראה שבו הוא יותר טובה כפולה ומכופלת, וע"כ ויתן לך האלקים שהמדה"ד יהיה מסור בידך, וכמ"ש גבי משה (שמות יז ט) ומטה האלקים בידי, וכבר פירשתי זה עפימ"ש האלשיך ע"פ ויהי בנסוע כו' ויאמר קומה ד', ועוד י"ל שאמר ויתן לך האלקים שגם מדה"ד יסכים עמך שלא יהא עליך קטרוג, ועוד י"ל ויתן לך האלקים שיהיה עליך השראת אלקית כמ"ש בקרבך קדוש (ישעי' יב ו), אני חלקך ונחלתך (במדבר יח כ), שע"ז נאמר (במדבר יח ז) עבודת מתנה כו' שהקב"ה נתן את עצמו במתנה כביכול וההיפוך הוא על כי אין אלוק בקרבי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מראה יחזקאל על התורה

דמצינו בספרים שפורים יש לו שייכות עם יום כפורים ומה שמתקנין ביום הכפורים בצום צריכין לתקן בפורים באכילה כדלקמן, וזהו ג"כ ענין הגורלות שהפיל הכהן גדול, לפי שהישראל נתונין בדין עם האומות העולם וצריך להיות הגורל של ה' עולה בימין מדת החסד ומדת הדין יחול על האוה"ע, כמו כן היה ענין הגורל שהפיל המן, וע"כ נקרא פור כי פ"ו גמטרי' אלקים ור' הוא אחוריים דאלקי"ם, והמן רצה להפיל פור על ישראל, אבל המקרא צווח הוא הגורל, גור"ל גמטרי' עמל"ק עה"כ, שנפלו הדינים על עמלק והוא הגורל האמור ביום כפורים, וכמו כן איתא במדרש הלא עשו אחי איש שעיר כמ"ש ונשא השעיר עליו את כל עונותם, עונות תם, ואנכי איש חלק, כי חלק ה' עמו, [ב"ר פס"ה טו, ונשא השעיר עליו זה עשו שנאמר הן עשו אחי איש שעיר, את כל עונותם עונות תם שנא' ויעקב איש תם] והוא הגורל בעצמו הפיל משה רבע"ה. וזהו ביאור הכתוב לפענ"ד ומטה האלקים בידי (שמות יז ט) ר"ל שהטיית הדינים יהיה בידי, וע"כ מחר הוא אותיות מחיר [פי' מחיר וחילוף] כמ"ש ואתן אדם תחתיך כו' עדיין לא היה לו הכרע איך יהיה הצדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו כמו שהיה גבי מרדכי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מראה יחזקאל על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי מוהר"ן

זמין למנויי פרימיום בלבד

ישמח משה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ישמח משה

זמין למנויי פרימיום בלבד

קדושת לוי

זמין למנויי פרימיום בלבד

אגרא דכלה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד

ישמח משה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד

אגרא דכלה

זמין למנויי פרימיום בלבד

אגרא דכלה

זמין למנויי פרימיום בלבד

קדושת לוי

זמין למנויי פרימיום בלבד

קדושת לוי

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא