Chasidut על שמות 18:2

וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים (עי' ב"ר ויצא פ"ע ובמ"ר קהלת), וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ"ר במדבר פ' יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ח:ב׳): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר,

אונקלוס ית צפרה אתת משה (שמות יח ב), "בתר "דפטרה. ולא תירגם "בתר דשלחה כמו תרגום יונתן בן עוזיאל. נראה דעתו דסבירא ליה שנתן לה "גט "פטורין, דאם לא כן מה משמיענו הפסוק. אך לפי הנ"ל משמיענו שכיון שנדבק בשכינה, פטר את אשתו בגט פיטורין, כי זיווגא עילאה אשתכח עימיה כמ"ש בזהר. וגם בכדי שלא יעבור על מצות עונה דהוא משועבד לה. ויונתן בן עוזיאל סבירא ליה כדעת המדרש, ומשמיענו ששמע לאהרן אחיו הגדול. והנה בשלח פרעה את העם (שמות יג יז) החליפו שיטתייהו, אונקלוס תרגם כד של"ח פרעה, משמיענו ששלח אותם בחפזון כי מיהר לשלחם מיראתו. ויונתן בן עוזיאל תרגם כד פט"ר, סבירא ליה כדעת המדרש (שמו"ר) שהוכרח ליתן להם גט שחרור, כי לא השלימו הזמן: