Chasidut על שמות 23:3

ועוד נ"ל על פי צדיק מושל וכו' (שמואל ב' כג ג), וכמו שדרשו רז"ל (מו"ק דף ט"ז ע"ב). והנה ית"ש אמר למשה ועתה הניחה לי (שמות לב י), פתח לו פתח לומר איני מניחך (שמו"ר מ"ב ט'). והיינו (קהלת י ד) אם רוח המושל יעלה עליך שאתה בגדר זה, מקומך דהיינו ית"ש שהוא מקומך, כמו שנקרא ית"ש מקום שהוא מקומו של עולם, אל תנח לגזור גזירה רעה על ישראל ח"ו, כי זה שהצדיק לא יניח אותו כביכול הוא מרפא יניח, כלומר יעזוב אף חטאים גדולים, דהרי אף בעגל הועיל זה, והוא נכון מאד. או יאמר אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח, כעין זה וקצת באופן אחר, כי באמת מי ערב לנפשו שהוא בגדר זה שיאמר איני מניחך. אך האמת הוא למי שנתן לו השי"ת איזה התנשאות על ישראל שלא בעקיפין, הרי זה יש לו רשות לומר כן, דכיון שנתמנה כו' הרי הוא כאביר שבאבירים יפתח בדורו כו' (ר"ה כ"ה ע"ב), דאפילו ריש גרגותנא כו' (ברכות נ"ח ע"א), וה' בם, כמו שביאר במעשה ה' בפסוק (שמות כג ג) הנה אנכי שולח מלאך וכו'. ולכך אמר משה איני מניחך, אף שהיה עניו מכל אדם והיה מחשיב עצמו כלא, ולא מבעיא אם ראוי לגדולה שעלה אליה, אלא אף אם אינו ראוי אליה, אם כן הגדולה יותר גבוה ממנו, מכל מקום כיון שנתמנה נתמנה. והיינו אם רוח המושל תעלה עליך דייקא, ר"ל שאינך ראוי לו, מכל מקום כיון שנתמנית, מקומך אל תנח ויש לך כח זה לומר איני מניחך, והוא נכון מאד בס"ד.

וירצה עוד ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם וכו' (שמות כג ג). דהנה כתבו חכמי האמת שכל המצות ומעשים טובים שהאדם עושה בעודו רשע, הוא נותן ח"ו כח והשפעה אל החיצונים. על כן עצה לזה שבכל עת שעוסק בתורה ועבודה יהרהר בתשובה. וז"ש ובכ"ל, ר"ל בכל עניינך אשר אמרתי אליכם תשמרו, ר"ל תשמרו בחינת אש"ר היינו תשובה להרהר בתשובה, ועל ידי זה ושם אלקים אחרים לא תזכירו, ר"ל לא תשפיעו, תזכירו מלשון זכר המשפיע כנודע. לא ישמע על פיך, "ישמע מלשון אסיפה, ר"ל האלקים אחרים לא יהיה להם אסיפה וחיבור על ידי פיך המדבר בתורה ותפלה, ואדרבה יתפרדו כל פועלי און, והבן: