Chasidut על שמות 28:36

וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, צִיץ – מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל, בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה, אָז: וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם; הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל־יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים, וְתַעֲלֶה אוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'.

ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש לי"י (שמות לט ל). הנה בפרשת תצוה (שמות כח לו) תירגם אונקלוס כתב מפרש קדש לי"י, וכאן תירגם קודשא לי"י. ונ"ל דהנה התרגום הוא אשר מתרגמין בו להמון, להבינם מצות התורה בלשון שמדברים. והנה ציווי העשיה היא גם לדורות, והנה על הציץ היה מוכרח להיות חקוק דוקא בלשון הקודש, על כן הניח כפשוטו, מה שאין כן כאן בעשייה לא נפקא מינה לדינא, תירגם הדבר, והבן:

ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה' (שמות כח. לו) ואמר בזוהר הקדוש ציץ לכהנא ציצית לשאר בני נשא ויובן ע"פ פשוטו כי הציץ מכפר על עזות מצח דאתמר ביה ומצח אשה זונה היה לך וגו' וכבר ידוע מאמרם ז"ל (מנחות מד א) בענין ההוא גברא דשמע שיש זונה בכרכי הים וכו' ובאו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו וכו' וזה נמשך מזה שע"י הציץ דכהנא שמכפר על מצח אשה זונה נמשך הכח אל הציצית דשאר בני נשא להצילם מיד אשה זונה וכמעשה שהיה ועוד יבואר ע"פ דרך הנעלם כי ידוע גודל מעלת שויתי ה' לנגדי תמיד זהו כלל גדול בתורה וכו' וכ"ש כשיבין האדם שמלך מלכי המלכים הקב"ה מלך גדול ונורא עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה כו' כמבואר בשלחן ערוך א"ח סימן א' הרי האדם המבין שהקב"ה רואה כל מעשיו תמיד ומציץ עליו הוא בטוח שלא ימרה פיו ולא יזוז מעבודתו כי יראתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שורה עליו ויודע שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה וזהו ועשית ציץ לשון הסתכלות שתעשה לך מדריגת ציץ שתדע ותבין שהקב"ה מציץ מן החרכים עליך ואין דבר נסתר מנגד עיניו אז יהיה זהב טהור זהב היראה תהיה טהורה ונקיה בלי שום תערובות כמ"ש (תהלים יט, י) יראת ה' טהורה אמנם לא כל אדם יוכל לאחוז בזה כי אם בני עלייה והמה מועטים וא"א להיות תמיד בדביקות הנפלא הזה ונופל האדם ממדריגתו ושוכח בו חלילה אך כי שבע יפול צדיק וקם כמבואר למעלה וחוזר ומדבק אל ה' כי אפילו הרשעים מלאים הרהורי תשובה ומתחרטים (עירובין יט א) אף כי איש ישר הנופל ממדריגה תיכף שב אל ה' וממליך הקב"ה על ידי זה במדריגות תחתונות וזהו כבודו יתברך ועל זה נאמר (שמות יט, ו) ואתם תהיו לי ממלכת וגו' ר"ל שתמליכו אותי על כל דרגין כמבואר למעלה וזהו נקרא ציצית על שם ויאחזני בציצית ראשי (יחזקאל ח, ג) כמי שאוחז בציצית ראשו ומעלהו ממטה למעלה ולכן נקרא נתן דצוציתא (שבת נו ב) על ידי התשובה ששב הוא כמי שאוחז בציצית ראשו ומעלהו ולכן ציץ לכהנא שהוא כה"ג המחשבה העליונה הזכה ודבוקה בשורשה ביראת ה' שעומד עליו ורואה ומציץ נקרא ציץ ולשאר בני נשא ציצית נמשך למטה למדריגתם בחינת ציצית ר"ל לאחוז בציצית ראשם לעלות משם ולהעלות עמהם המדריגות שלמטה ולהמליך הקב"ה בכל אתר כמו שאמר הבעל שם טוב נבג"מ ובקשתם משם את ה' וגו' ומצאת (דברים ד, כט) משם דייקא במקום שהוא באיזה מדריגה שיהיה משם תמצא את ה' אלהיך ויוכל להתדבק בה' ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוכה ה א) בציץ היה כתוב קודש לה' בשני שיטין ואמר רבי יהושע בן לוי אני ראיתי ברומי וכתוב קודש לה' בשיטה אחת ובודאי לא יתכן שהברייתא יחלוק על האמת אך שניהם אמת ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי האדם אשר נפל למדריגות תחתונים ואח"כ שב אל ה' הוא נרמז קודש לה' בשני שיטין אמת כי קודש הוא לה' אך בשני שיטין היה כי בתחלה היה הקודש למטה ואח"כ העלהו למעלה לה' ולכן אמרו קודש למ"ד למטה כי סוד למ"ד מורה ע"ז וד"ל ולכן אמר אני ראיתי ברומי ר"ל אותו שמבני עלייה ברום המעלות במחשבה העליונה שאינו זז מדביקות השם כתוב בו קודש לה' בשיטה אחת שלא היה הקודש למטה רק דבוק תמיד לה' באמת ועלתה לו והנה איש כזה אשר תמיד דבוק בה' כל מעשיו עושין רושם למעלה כי אמנם כל אדם בכל תנועותיו ועסקיו מעורר איזו כח אם לטוב מעורר למעלה ואם ח"ו להיפך מעורר להיפך וכל דבר נחקק אין לך מעשה קטן וגדול ודבור קל שלא יהא נחקק במקום הראוי לו והאדם הנקרא כהן גדול האוחז במדריגות ציץ זהב טהור ולא סר מה' אז כל מעשיו נחקקים בעולמות העליונים ודבוקים בה' וזהו ופתחת עליו פתוחי חותם שיעשה חקיקה כדבר הנחקק בחותם ובאיזו מקום יהיה החקיקה אמר קודש לה' הקדושה העליונה הדבוקה בה' והבן.