קבלה על שמות 28:36

וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה דָא שְׁכִינְתָּא, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, ה' רְקִיעִי דְיוֹמָא תִּנְיָנָא, ה' דְהַשָּׁמַיִם, דְּבָהּ רְשִׁימִין חֵיוָון, דִּמְקוֹרֵיהוֹן יו''ד ה''י וא''ו ה''י (נ''א יוד ה''א וא''ו ה''א), יהו''ה, וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִי''ם (יחזקאל א א), חָמֵשׁ אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵל ה' קַדְמָאָה, כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ אוֹר, דְּאִיהוּ אָאֵאֹאִאֻ פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהו''ה (שמות כח לו).

תא חזי, בכל עבידן דמשכנא, בכלהו הוה גוונא דתכלא. בגין דתכלא איהו גוונא לאתעטרא ברזא דכל גוונין. מה כתיב ויעשו את ציץ נזר הקדש וגו', ויתנו עליו פתיל תכלת וגו', והא אוקמוה, ברזא דכתיב, ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'. ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש לה'.

כתיב ועשית ציץ זהב, והא אוקימנא רזא דציץ לאתעטרא ביה כהנא רבא. ודא איהו ציץ, לאסתכלא ביה עיינין, דאיהו סימן דעלמא עלאה, דאתעטר ביה כהנא רבא.