Chasidut על שמות 30:7
באר מים חיים
ואפשר לזה יאמר הכתוב (שמות ל', ז') בהיטיבו את הנרות יקטירנה וגו'. ותרגומו באתקנותיה ית בוציניא וגו' כלומר כי תחילה הוא מיטיב ומתקן את הנרות במקומן מדשן הפתילות והאפר הנשאר מאתמול ומדליקן, ואחר כך מקטיר הקטורת. והוא רומז למה שכתבנו שתחילה צריך לתקן נרות המנורה שהם המדות עליונות (בבחינת שבעה ושבעה מוצקות הידוע ליודעים) במקומם, לגרש משם כל בחינת אחיזת הסטרא אחרא והוא הדשן והאפר הנשלך לחוץ, ואחר כך מדליק הנרות שיהיה הלהב עולה מאליה בעצמו הלהב דקדושה בעצמו בלתי אחיזת שום דבר והאור מאיר ובא יפה יפה באור בהיר בשחקים, ואחר כך יקטירנה בקטורת שהוא הרמז אל הזיווג והיחוד השלם בהמדות לקרב אחד אל אחד והיו לאחדים בכדי להרבות אור השפע והברכה בכל המדות וכולם יתנו עוז אל בית המלכות בפנים מאירות בשפע וברכה בנחת ושמחה והוא האושר האמיתי קץ כל התקוות וסוף כל התכלית וכן הוא תמיד עד היום הזה כי הנה על ידי עוונות בני אדם שאמר עליהם הכתוב (ישעיה כ"ט, ט"ו) והיה במחשך מעשיהם כלומר שח"ו מכניסין את החושך במקום האור והאור כבה חלילה על ידי אחיזת הקליפות וכבר צווח הנביא עליהם (שם ה', כ') הוי וגו' שמים חושך לאור ואור לחושך וגו' כי מכניסים את אור הבהיר מן המדות העליונות ח"ו אל מקום החושך של הקליפות ונעשה חושך במקום האור ואור במקום החושך. והשב ומתחרט על זה באמת ורוצה לתקן את מה שקלקל ולקרב את אשר הפריד, צריך תחילה לתקן האורות במקומם לגרש תחילה את כל בחינת הקליפות והחיצונים והרע מן אורות הקדושה, והוא על ידי הכנעת התאוות בכל לבבו והחרטה הגדולה עד מאוד בשברון לבבו באמת על מה שעשה, בזוכרו במרידתו במלך הגדול והנורא מלך המלכים ברוך הוא אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש וכל דיירי ארעא כלא חשובין נגדו וכמצבייה עביד בחיל שמיא (דניאל ד', ל"ב), והוא כלב נבזה מנוול בשר ורמה מרד בו לעשות אשר לא צוה לעשות ובזוכרו בפגמים הגדולים אשר עשה בשמותיו ברוך הוא וברוך שמו ובשם הגדול והנורא הוי"ה ברוך הוא אשר אילו אלף שנים יחיה ויקבל עליו כל מיתות וגזירות קשות אינם כדאי על אחת מני אלף על פגם הזה, גם הפגמים שעשה בכל העולמות עליונים ותחתונים שנרגן מפריד אלוף והחסיר אורם והשפעתם וברכתם כמאמר הכתוב (שם נ', ג') אלביש שמים קדרות וגו' והוא הרמז על המעטת האור עד שנעשה חושך שם, ומונע בר יקבהו לאום (משלי י"א, כ"ו), שכל העולמות כולם מקללין אותו על חסרון לחמם. וכאשר משים כל זאת על לבו ומתחרט באמת על אשר עשה אז בזה שובר כל השלשלאין דפרזלא וכל בחינת אחיזת הקליפות בקדושה והפח נשבר והקדושה נתעלית ומתחלת להאיר כבראשונה באור היפה והנעים על ידי קבלת האמת מה שמקבל בלבו לעזוב דרך רשע ומעתה יתחיל לעבוד עבודת ה' ככל אשר יוכל תמיד יום ולילה לא יחשה בכל אבריו וגידיו וחושיו ותנועותיו ודיבורו ומחשבתו שלא יזיז אבר אף הרהור בעלמא כי אם הנוגע לעבודתו, ואז אחר כך יוכל לקשר ולקרב המדות אחת אל אחת באהבה ובחיבה עצומה עזה כרשפי אש לפי ערך התשובה ומעשים טובים שיעשה אחר כך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
אחשבה לדעת בהעלת"ך את הנר"ת חסר ו' (במדבר ח ב), ואחר כך יאירו שבעת הנרו"ת מלא ו'. והנראה על פי כוונת האר"י ז"ל מנורה הוא סוד רחל, והז' נרות הם סוד ה' גבורות הנכללים ביסודה ובמלכותה, והז' אורות הניתלים בנרות, הם סוד הה' חסדים שבדכורא הנכללים ביסודו ובמלכותו, וניתנין לרחל למתק גבורותיה שהוא סוד הנרו"ת. על כן אמר תחלה בהעלתך את הנר"ת, הם הגבורת דנוקבא, ועדיין חסרים ו' הדכורא, תעשה באופן שיאירו סוד או"ר החסדים דדכורא, וימשך הוא"ו לנרות סוד הדכורא, ויהיו נרו"ת מלא ו', והבן. ובזה תבין גם כן אל מול פני המנור"ה מלא ו', וכן אחר כך (במדבר ח ג) ויעש וכו' פני המנור"ה העלה וכו', ואחר כך (במדבר ח ד) וזה מעשה המנר"ה וכו', כן עשה את המנר"ה חסרים ו'. וניחא שפיר כי בעשיית המנורה היא עדיין חסירה ו' הדכורא, אבל על ידי הדלקת ותליית האור בה, נתמלאת בברכת הדכורא. ובזה גם כן תבין למה אמר בכאן מעשה המנורה. אך על פי האמור יונח, כיון שהזכיר מצות הדלקתה להמשיך החסדים, אמר כי מעשה המנרה קודם הדלקתה הוא סוד הגבורה, מקש"ה זה"ב סוד קישוי הגבורות והדינין, נ"ל. על כן ימתיקנה אהרן איש החסד באור החסד, ועל כן נקרא בתורה ענין המצוה בלשון הטב"ה, בהטיב"ו את הנרות (שמות ל ז), כי החסדים נמשכין אל הנרות על ידי יסוד צדיק אמרו לצדי"ק כי טו"ב (ישעיה ג י). ובזה יובן ויעש כן אהרן להגיד שבחו שלא שינה, רק היה מכוון כנ"ל, והיה ממתיק הדינים בחסדים. והנה ה' פעמים חס"ד וה' פעמים גבורה בגימטריא אמ"ת, (בהחשב האלף לאלף בסוד הקטן יהיה לאלף (ישעיה ס כב)). וזה שהיה הנביא (מלאכי ב ו) משבח לאהרן תורת אמ"ת היתה בפיהו. ובזה פירשנו הפסוק (תהלים קיז א) הללו את י"י כל גוים כו', (כי בהמתקת הדינים גם הם נהנים מהשפעות החסדים), (תהלים קיז ב) כי גב"ר עלינו חסד"ו, כי עלינו מוטל להמתיק ולבסם הגבורות בחסדים (ותיבת חסד"ו חסד ו'), ועל ידי כך ואמ"ת י"י לעולם, יהיה סך הכל בהעול"ם סוד רחל מלכו"ת, מנין אמ"ת כנ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy