Chasidut על שמות 34:11

ונ"ל עוד ברמז דבריו ית'. על פי זה מה שאמרו רז"ל (שמו"ר פמ"ג א') ששיבר משה את הלוחות כדי שיתחשבו ישראל כפנויה שזנתה, כי הלוחות המה קידושין שקידשם הש"י והיה דינם כארוסה, וביטל משה את הקידושין. וזה נרמז בדבריו ית' ועתה הניחה ל"י (שמות לב י), כבר כתבנו כמה פעמים ל"י מיקרי הקידושין הרי את מקודשת ל"י, כמאמרו ית' בהתחלת מתן תורה ואתם תהיו ל"י (שמות יט ו). ואמר ית' הניחה ל"י, ר"ל הנחה ל"י היינו הקידושין, ויחר אפי בהם היינו שיחר אפי על הקידושין היינו על הלוחות, שישפוך חמתו עליהם ויכלם שיהיו נשברים והאותיות פורחת, וזהו לכפרת ישראל כענין חורבן בית המקדש ששפך חמתו על עצים ואבנים (איכ"ר פ"ד י"ד), כלה י"י חמתו חשב להשחית חומת בת ציון (איכה ב ח), והבת ציון היינו הרוחניות נסתלק למעלה, ואם כן ויחר אפי בהם ואכל"ם, קאי הכל על הקידושין הנרמזים בל"י, ואחר כך ואעשה אותך לגוי גדול כי על ידך יוחזרו הקידושין בפעם שנית, כמאמרו ית' פסל לך וכו' כראשונים (שמות לד יא). והיינו שאמרו רז"ל (שבת פ"ז ע"א) שהסכים הש"י על ידו בשבירת הלוחות, כי כן היה נרמז במאמרו ית' ומשה עשה כן מדעתו, כי ככה התבונן בדעת"ו שבזה יקויים מאמרו ית' אומרו הניחה לי, והבן: