Chasidut על שמות 35:5

מאת כל איש אשר ידבנו לבו וכו' (שמות כה ב). הנה ידבנו הוא כאלו אמר ינדבנו, והנון נחסרה ומובלעת בדגשת הדלי"ת, וצריך עיון למה ולא דבר ריק הוא. ונ"ל דהמשכיל על דבר בדברי הזהר בפרשת תשא (ח"ב ק"צ ע"ב), דהש"י אנקיד למשה לאחוז הרצועה, כי אמא מלכותא קדישא לא הות תמן, הואיל ופגמו בה בחובא דעבדו עמא דלבר (היינו ערב רב) ואשתתפו ביה עמא קדישא. והנה לדעת הזהר (ח"ב קצ"ה ע"א) ציווי מלאכת המשכן היה קודם למעשה העגל, על כן אמר הש"י מאת כל איש וכו', אבל משה לא פקד הציווי לישראל עד אחר המעשה למחרת יום הכיפורים, על כן אמר קחו מאתכם (שמות לה ה) דייקא בלא השתתפות הערב רב. וקשה הדבר להבין הלא דבר אלקינו יקום לעולם, ולפי הנ"ל לא נתקיים חלילה אומרו ית"ש מאת כל איש וכו'. אך הוא לדעתי הנה אלקינו ית"ש המגיד מראשית אחרית ידע את אשר יעשו, ועל ידי הערב רב יפגמו במלכותא קדישא, ועל ידי הנדבה במלאכת המשכן בלב שלם יתקנו, ידוע "הלב בנדבתו מתקן הפגם, כמד"א (תהלים עג כו) צור לבבי וחלקי, כי מקומה נגד "הלב בטח בה "לב בעלה "ושלל לא יחסר (משלי לא יא), "שלל בגימטריא ב' פעמים "פנים, היינו שלא יחסר היחוד פנים בפנים. והנה נשמות ישראל אשר אחיזתם בקודש מלכותא קדישא אם הבנים, דוקא יתקנו בנדבת לבם. והנה חסר בכאן הנו"ן רמז למלכותא קדישא, כנודע נאמן כפוף ונרמז בדגש, להורות שעל ידי העון אימא קדישא לא הות תמן, ונחסרה מהשורש "נדב אשר שארי האתוון זולת הנו"ן מרמזין לקצוות, (ונרמזה בדג"ש כי על ידי העון בעוה"ר נעשית נקודה בסוד מיעוט הירח), ואמר אשר "ידבנו "לבו, בהצטרף "לבו (היינו "הלב לד"ב) מזה תקחו את תרומתי. והנה מזה שפט משה שלא לקבל מן הערב רב, ברוך המגיד מראשית אחרית ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו, וכל דברינו בדרך אפשר:

עוד י"ל, דכתבתי בדף קחו מא"תכ"ם (שמות לה, ה) וכו', יעו"ש. ובזה יובן, כי מכם הוא מ"ך כ"ם, ועם האות ל' שבאמצע הוא או כלם או מלך, והכל תלוי באדם, שיקריב למעלה קרבן לה' מכם - שיהי' מן כ"ם מ"ך, שהוא מלך, והבן.