פירוש על שמות 35:5

אמר ר׳ שמעון בן לקיש וכולהם מן הפסוק הזה, דבר אל בני ישראל, פרט לחרש שאינו שומע ואינו מדבר, אשר ידבנו לבו, פרט לשוטה שאין לבו נודבו, ידבנו לבו, אין הנדיב אלא בלב, שנאמר כל נדיב לב (שמות לה ה), ולא אנוס, מאת כל איש, פרט לקטן שאינו איש, ויקחו לי, משלהם פרט לתורם מה שאינו שלו, והנכרי מנין, דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי, ולא הגוים יקחו, על שם חיבה זוכר את ישראל בכל פרשה ומצוה, שנא׳ כי נער ישראל ואוהבהו (הושע יא א), ואומר ואוהב את יעקב (מלאכי א ב).

קחו מאתכם תרומה ליי' כי נדיב לבו יביאה את תרומת י"י זהב וכסף ונחשת. אמר יביאה בה"א רמז לכנסת ישראל הנרמזת באות ה"א כי בהביאם את התרומה מכוונים לה"א השנייה זהו ראשית תבואתה (ירמיה ב ג') בה"א וזהו כל חכם לב בכם שיכוונו שם. וכבר פירשתי מלת לב כי היא כוללת כל התורה כולה ב' דבראשית ולמ"ד דלעיני כל ישראל וזהו משפטים ב"ל ידעום (תהלים קמז כ'). ר"ל משפטים ל"ב נתינות:

נדיב לבו. עַל שֵׁם שֶׁלִּבּוֹ נוֹדְבוֹ, קָרוּי נְדִיב לֵב. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן וּמְלַאכְתּוֹ בִּמְקוֹם צַוָּאתָן: