הלכה על שמות 35:5
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
אֵין הַנּוֹדֵר וְלֹא הַמִּתְנַדֵּב חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵא פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. כֵּיצַד. הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים. אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים לֹא אָמַר כְּלוּם. נִתְכַּוֵּן לִנְדֹּר בְּעוֹלָה וְאָמַר קָרְבָּן. לִנְדֹּר בְּחֵרֶם וְאָמַר הֶקְדֵּשׁ דְּבָרָיו קַיָּמִים. שֶׁהָעוֹלָה קָרְבָּן וְהַחֵרֶם הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם אֶלָּא אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם חַיָּב. כֵּיצַד. גָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁזּוֹ עוֹלָה אוֹ שֶׁיָּבִיא עוֹלָה הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה ה) "כּל נְדִיב לֵב יְבִיאָהּ" בִּנְדִיבוּת לֵב יִתְחַיֵּב לְהָבִיא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִנִּדְרֵי קָדָשִׁים וְנִדְבוּתָן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy