Chasidut על שמות 7:16

וידעו מצרים וכו' בנטותי את "ידי וכו' (שמות ז ה). רמז שידעו אז כי אני י"י, בעת אשר תהיה נטיית הי"ד, היינו נטייה מיקרי מלמעלה למטה. ויש לרמז כשמטין אותיות י"ד לאותיות שלאחריהם, הם אתוון כ"ה, דהמדה הזאת עבדא נוקמין במצרים (זוהר ח"ג קמ"ה ע"ב). וז"ש הש"י והנה לא שמעת עד "כה (שמות ז טז), והבן:

וזה אמר ית' למשה כבד לב פרעה, דנודע דזה מעצמו בבחירתו ולא אמר הכבדתי, מאן לשלח וגו' ר"ל שבבחירתו ממאן, וראוי לתמוך יד אולי ישמע, והיינו לשמוע ממך כי אינו דומה שומע וכו', לכך לך אל פרעה וגו' הנה יוצא המימה שם ואמרת אליו, ואמרת דייקא בלא מתורגמן, וגם אליו שהוא רשע, כי אם לא היה רשע, גם בתוך העיר היה יכול לשמוע בלא המתורגמן כנ"ל. ומה היא האמירה (שמות ז טז) ה' וגו' שלחני דייקא, ואם כן אני עצם השליח ואהרן רק המתורגמן, ואם כן טוב שתשמע ממני בעצמי. או יאמר שלחני אליך לאמור בעצמי שלח את עמי וגו', והנה לא שמעת עד כה, ר"ל שלא יכלת לשמוע ממני אף עד שאתה מחוץ לעיר, רק בכה היה צריך להתנבא כי השומע הוא פרעה, וז"ש כה אמר ה' וגו'. ועל פי זה יובן ויפן פרעה ויבא אל ביתו וגו' (שמות ז כג). והוא על דרך שנאמר (ישעיה ו' י') השמן לב העם הזה ואזניו הכבד וגו', שפירשו על דרך משל יש מי שיצרו מתגבר עליו כל כך, עד שלבו אטום ואין נכנס בלבו כל דברי תוכחות, אבל חפץ היה שיכנס בלבו ולכך מטה אוזן לשמוע, ויש יותר רע מזה שחפץ ברע כל כך עד שאינו רוצה להטות אוזן לשמוע כלל דברי תוכחה, כי דואג אולי יכנס בלבו וישוב מדרכו הרעה. וז"ש ואזניו הכבד פן באזניו ישמע, עד כאן. והיינו ויפן פרעה מהרה ויבא אל ביתו, כדי שלא יוכל לשמוע מפי משה שמתיירא שלא יכנסו ללבו, והיא רשעות כפולה ובאמת לא שת לבו גם לזאת ששמע מפי משה, והיא רשעות כפולה ומכופלת, ועל דרך (שמות ה ב) ויאמר פרעה מי ה' וגו' לא ידעתי את ה', וגם, ר"ל אפילו אם ידעתי, אף על פי כן את ישראל לא אשלח דהיינו רשע ואפיקורס, הכי נמי לב כבד ורשע, ודוק היטב.

ועוד י"ל (שמות ז טז) ה' אלקי העברים שלחני אליך, ושמא תאמר כיון שאלקי העברים יקרא, אני איני מבני מלכותו ואינני מחויב לקבל גזירתו, לזה אמר לאמור שלח את עמי ואתה כגזלן עליהם. או יאמר ש"ת אף שגם אלקי כל הארץ הוא כי ה' שמו, מכל מקום אינו מחויב לקבל כיון שאינו משוה גזירתו על כל העולם שאני בסוג אחד עמהם (עיין), לכך אמר לאמור שלח את עמי, ולא יתכן השליחות רק לך שהם תחת ידך, ולא בעינן כאן משוה גזירתו, והבן.