תיבת גמא
בפסוק ויאמר יוסף בני אשר נתן לי ה' בזה הראה שטר אירוסין ושטר כתובה ע"כ גיירה דב"נ בעולת בעל לא כסף ושטר וגרים היו מצוין לעדות מימי אברהם ויצחק. ועי"ל בצ"ל. והנה מי שיש לו בן מפלגש ובנים מאשה ע"י קידושין יש לעיין דאפשר מדחי ליה מירושה דפלגש לית חזקת צדקת באמו אם נאמר פילגש אסורה להדיוט כ"א למלך רק רוב בעילות אחר הבעל משא"כ בנים מאשה ע"י קידושין יש רוב וחזקה דאמם בחזקת צדקת עיין חולין י"א י"ב בתוספות מזה וכן לראב"ד ז"ל איסור זנות בפנויה למ"ד מותר מ"ה לית חזקת כשרות ובממון אין הולכין אחר הרוב היכא דיש חזקה נגדה כמ"ש התוספת ר"פ המניח ה"ה כאן ועיין באה"ע סימן ד' בח"מ וב"ש אות כ"ו ומ"ס ומ"ב וקנ"ו ושו"ת הרשב"א ז"ל סימן תר"י. וקרא דכי תצא כי תהיין לאיש שתי נשים כו' לא יוכל לבכר בחייבי לאוין מיירי דלית חזקת כשרות מה לי לאו או כרת וחנק ואפ"ה לא יוכל לבכר דלמא לאו אביו הוא ופשוט יש לו חזקת אמו כשרות עם רוב עדיף מרובא לחוד אפשר אף מ"ה וסמוך מיעוטא לחזקה וה"ל פלגא מדרבנן לדידן ולר' מאיר מ"ה. וי"ל מיד כשנולד הבכור לשנואה נכסים בחזקתו אם ימות האב עיין יבמות וכולן שהיו גירושין מספק ובי"ד סימן נו"ן. ובזה י"ל כי יעקב נתן חלק בכורה לבני יוסף וכפירש הרמב"ן משמע ב' חלקים ממש ממון יע"ש והנה אם לא גיירה לית בה חזקת צדקת כ"א בתר רובא ולשאר בני יעקב רובא וחזקה וא"י מוחזקת היא להם לכך הראה שטר אירוסין וגיירה וקידשה כד"ת ויש לה חזקת כשרות ושטר כתובה ג"כ כל הפוחת כו' וז"ש יעקב בבואי מפדן מתה על"י רחל בשבילי שאיחר נדרו לא מטעם שנשואיה באיסור דיצאו מכלל ב"נ וקידושי רחל בכסף הוה קידושין עיין פרשת דרכים ואסנת גיורת גמורה היתה וכשראה שנסתלקה שכינה אמר מי אלה שמא פרעה נתן לך אשה בלי קידושין כלל הראה לו שטר אירוסין וכתובה כאמור.
רש"י
בזה. הֶרְאָה לוֹ שְׁטָר אֵרוּסִין וּשְׁטָר כְּתֻבָּה, וּבִקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים עַל הַדָּבָר, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:
רמב"ן
אשר נתן לי אלהים בזה לא היה יוסף צריך להודיע לאביו כי במצרים נולדו לו שהרי כשפירש ממנו לא היה לו אשה ובנים והוא אמר לו כבר שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים ונראה לי כי פירוש "בזה" בענין הזה שאמרת שנתנם לי השם קודם בואך אלי מצרימה והם אשר אמרת עליהם שהם לך וכן ובזה הנערה באה אל המלך (אסתר ב יג) ואמר נתן לי אלהים שעשה לי השם נסים עד שנתן לי המלך האשה והיו לי הבנים האלה ממנה: