פירוש על אסתר 6:11

ולא שמע אליה. ולא שמע אליהם (שם שם שם). גדולתן שוה. ויסר פרעה את טבעתו (בראשית מא מב). וכתיב ויסר המלך את טבעתו (אסתר ח ב). וילבש אותו בגדי שש (בראשית שם). וכתיב ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו' ותכריך בוץ וארגמן (אסתר ח טו). הוא שש הוא בוץ. וירכב אותו במרכבת המשנה (בראשית שם מג). וכתיב וירכיבהו ברחוב העיר (אסתר ו יא). ויקראו לפניו אברך (בראשית שם). וכתיב וקראו לפניו (אסתר שם).

ויקח המן וגו’ וילבש. הוא לבדו ולא כאשר אמרו והוא הרכיבו לבדו:

ויקח המן וגו'. אזל לגביה דמרדכי, אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה ^יפירש"י בהלכות עומר מענינא דיומא שאז היה ט"ז בניסן, כמבואר בהמשך הפרשה הקודמת [ועיין בסמוך אות י"ג]. ואמנם מהמשך הלשון מאן דמנדב מנחה וכו' משמע דבקומץ דסתם מנחה היא, אך כנראה הכריחו לפרש כן משום דבמדרש איתא מפורש דמתעסקי בעומר, וצ"ע. , אמר להו במאי עסקיתו, אמרו ליה, בזמן שביהמ"ק היה קיים, מאן דמנדב מנחה מייתא מלי קומצא דסולתא ומכפר ליה, אמר להו, אתא מלי קומצא קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי ^יאועיין מש"כ לעיל פרשה ג' פסוק ט' ועשרת אלפים. .
(שם שם)