פירוש על במדבר 18:21

ולבני לוי. לפי שמצינו בכהונה (במדבר ה) והיתה לו ולזרעו אחריו, שהכהונה נמשכת לזרעו של אהרן לעולם דור אחר דור, אבל בלויה לא מצינו לשון אחריו, וא"כ מאין לנו שהלויה נמשכת לעולם כמו הכהונה, לכך אמר הכתוב ולבני לוי, וא"ו מוסיף על ענין ראשון, מה הכהונה לעולם שכן הזכיר בה למעלה חק עולם ברית מלח, אף הלויה חק עולם ברית מלח. ובפרשיות הללו נתקיימה הכהונה והלויה לזרע אהרן, אחר שנדונו המערערים ונלכדו בפח מעשיהם ונפלו ממועצותיהם, ומפני זה היתה פריחת המטה אות, כענין שכתוב (במדבר י״ז:כ״ג) פרח מטה אהרן לבית לוי, כמו שהזכרתי למעלה, והפריחה הוא סימן מהירות וצמיחת פורענות לכל מערער כשם שמצינו בעוזיהו (דברי הימים ב כו). וכן מצינו בכתובים שהפריחה היא סימן מהירות בין לפורענות בין לשכר, לפורענות הוא שכתוב (תהלים צג) בפרוח רשעים כמו עשב, לשכר שכן נאמר בזמן הגאולה (ישעיהו ל״ה:א׳-ב׳) פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו, וכתיב (הושע י״ד:ו׳) אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון, וכן אמר שלמה ע"ה (משלי י״א:כ״ח) וכעלה צדיקים יפרחו, וכן אמר דוד אביו ע"ה (תהילים צ״ב:י״ג-י״ד) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו.

ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם. מגיד שאם עבד יטול ואם לא עבד לא יטול מכאן אמר בן לוי שקבל עליו עבודת הלוים חוץ מדבר אחד שאין לו חלק בלויה וכבר התבארו אופני עבודת הלוים במה שקדם:

ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה.
ספרי שם: ברית מלח עולם היא וגו׳, ולבני לוי, מגיד הכתוב שכשם שהברית כרותה לכהונה כך ברית כרותה ללוים. כל מצות כהונה נאמרה בשמחה מהר סיני וזו בתחלה נאמר לו, דברי רבי נחמיה, ר׳ יונתן אומר אף זו בשמחה נאמרה, שנאמר: ולבני לוי הנה נתתי, אין הנה אלא שמחה וכו׳. כל מצות כהונה קנאו השם ונתנו לכהונה וזו חלף עבודתם, דברי ר׳ יאשיה. ר׳ יונתן אומר אף זו קנאה השם ונתנה ללוים וכו׳.
ונ״מ גבי בן לוי ממזר וכה״ג אם יש לו … עיין גיטין דף נ״ט ע״ב ובכורות דף מ״ז ע״ש וערכין דף ל״ג ע״ב ועיין תוספתא יבמות וכ״מ בזה, ועיין תענית דף כ״ז ע״א בתוס׳ ועיין מכות דף כ״ג ע״ב ע״ש בפי׳ רש״י … ע״ש.