פירוש על במדבר 18:23

ועבד הלוי הוא. איתא בזוה"ק (במדבר קע"ח:) שהלוי צריך להשלים סטר שמאלא ע"י עבודתו, והוא כי בעת שיבא לאדם תאווה בלבו ומתגבר עליה בכל כוחו ומונע א"ע ממנה, עי"ז נשלם בו גם החסרון שיש בו מיום הולדו, כי לכל אחד יש חסרון בתולדה אשר יצרך לתקנו וע"ז אמר ישעיה הנביא ע"ה (ישעיה מ"ח,ח') ופושע מבטן קורא לך, וזה נקרא סטר שמאלא שהניח הש"י לאדם שיתקנו.

ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרותיכם וכו' ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב והנה יש לדקדק בפסוקים אלו מאי ועבד הלוי הוא. וכבר הובא בזו"הק כמה וכמה פירושים על זה. ואענה גם אני את חלקי ותו מאי והם ישחו עונם ועוד יש לדקדק בפסוק ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב שאין לו פירוש לכאורה לפירש"י ז"ל דהול"ל סתמא ונחשב לכם תרומתכם כתרומה גדולה מאי כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. ונראה דאיתא במסכת ר"ה חד אמר כובש וחד אמר נושא. ונראה דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דהנה ידוע דהעיקר בהאדם רק המחשבה והכוונה רחמנא לבא בעי והנה מדרך האיש הישראלי ההולך בדרך אמת לעשות הכנה קודם כל דבר שרוצה לעשות הן לתפילה עושה מקודם הכנה מכמה ענינים כל אחד לפום מה דמשער בשיעורין דילי' לפי שכלו ומוחו שעושה מצות ומעש"ט מקודם ומהרהר בתשובה או לומד תורה קודם וכדומה שאר הכנות והנה אם אח"כ עומד ומתפלל ויוכל להתפלל לפי שכלו בדחילו ורחימו אזי בוודאי מה טוב ומה נעים ואשריו שהי' המחשבה טובה והמעשה ג"כ טוב והגם שבעמדו להתפלל אח"כ אינו יכול להתפלל אעפ"כ הכל הולך אחר ראשית המחשבה וכן להיפוך חלילה לעבירה הכל הולך אחר המחשבה ואם הוא בלא מחשבה הוי לי' שוגג בעלמא. ולכך כשהאדם מהרהר בתשובה אזי הש"ית נוטל המחשבה של העבירה ונשאר מעשה בעלמא בלא מחשבה והוי לי' שוגג בעלמא ומוחל לו וזה הוא מ"ד כובש פירש"י שמכביד הזכיות למטה דהיינו שמצרף המחשבה של המצוה וההכנה להמצוה או לתפילה להמעשה המצוה בעצמה ואזי מכביד הכף של הזכיות. ומ"ד נושא דהיינו שהש"י מחשב ומצרף המחשבו' וההכנו' טובו' והרהורי תשובה נגד מחשבות של העבירות ונוטל המחשבות של העבירות ומשליכם ונשאר שוגג בעלמא ובזה נעשים קלים הכף מאזנים של העבירות ובזה נושא עון והנה איתא בס' ברית מנוחה שבשעה שהיו מביאים קרבן לב"המק הי' מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדייו אזי רמז הכהן העובד ללוים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה ואזי הלוים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה לפי שהם בשירם ובזמרם היו ממשיכים מי"ג ת"ד עלאה ממזל העליון שהוא מזלא עלאה שהוא שלשה הויות של י"ג מדות והם י"ב תיבות ועם המקור הוא י"ג מכילין דרחמים והיו ממשיכים לעולם הבינה שהוא עולם התשובה ומשם נמשך תשובה לבעל הקרבן ומהרהר בתשובה וממשיכין י"ג ת"ד עלאה ממזלא עלאה וממקור העליון שהוא נקרא אריך אנכין והיו ממשיכין המוחין עלאין שהם שמות הויות והמילואין דהיינו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כידוע ועי"ז הי' נמחל לבעל הקרבן ונעשה נושא שנוטלין ומבטלין המחשבות של העבירות ועל השוגג לבד שהוא מעשה בלי מחשבה הי' מכפר הקרבן של הבהמה בהמה נגד מעשה בהמיות שהוא מעשה בלי מחשבה לפי שנושא עון כנ"ל ע"י י"ג מכילין דרחמים שנמשך על ידיהם ואחד מהמדות הנ"ל הוא נושא עון כידוע ומשם בארה הפסוקים שלפנינו ועבד הלוי הו"א והוא גימטריא י"ב ועם התיבה הוא גימט' י"ג שהוא י"ג ת"ד שע"י עבדות הלוי נמשך ממקור אריך אנפין שנקרא הוא כדברי הזו"הק ומשם נמשך לי"ג י"ד עלאה וזה ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד והם ישאו עונם שע"י עבודתם ישאו עונם שיהא נושא עון כנ"ל חקת עולם לדורותיכם ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. וקאמר עוד הפסוק ונחשב לכם תרומתכם פי' שהרמה שלכם שאתם מרימים הכנ"י שהוא מלכות שמים שתרימו אותה ע"י מה שאתם ממשיכין מי"ג ת"ד ממזלא עלאה ההויות עם המילואים שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן להמתיק אותה שתהי' כולה רחמים גמורים וזה כדג"ן מן הגרן גר"ן כתיב חסר וא"ו פי' אם תיטול תיבת דג"ן מן גר"ן אז נשאר ר' פחות ד' וכמלא"ה מן היק"ב פי' אם תיטול אותיות מלא"ה מן יק"ב אזי נשאר מן יק"ב ל"ו תצרף ל"ו מן יק"ב עם ר' פחות ד' מן תיבת גר"ן שנשאר מן גר"ן כנ"ל אזי עולה ביחד רל"ב במכוון כמספר ד' הויות והמלואים שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ובזה ונחשב לכם תרומתכם שתגביהו את כנ"י להמתיקה להמשיך לה לבנינות מלובן עלאה מי"ג ת"ד שיהי' כולו רחמים גמורים וחסדים גדולים על כנסת ישראל אמן.

והם. הַלְוִיִּם — יִשְׂאוּ עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר הַזָּרִים מִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם: