פירוש על במדבר 2:20

ועליו מטה מנשה הגמרא מביא ראי' דעל היינו בסמוך ולא תשחט על חמץ היינו סמוך מכאן דעליו היינו סמוך וצריך טעם הא גם באינך כתוב והחונים עליו ולמה מביא דווקא עליו זה ונראה דיש לומר מסברא לא העמידו המשכן והשייך לה במשך אחד בשטח אחד אלא הגביהו ומלאו עפר מקום המשכן וסביבותיו להגביה משאר אהלי ישראל וכעין שאמרו שבהכ"נ צריך להיות גבוה מאינך גגות וממילא החונים סמוך למשכן כאלו חנו על הר ושייך לשון עליו לכך הביא ממנשה שהוא רחוק ממשכן:

ועליו. כְּתַרְגּוּמוֹ "וְדִסְמִיכִין עֲלוֹהִי":

ועליו מטה מנשה. מכאן דעליו – בסמוך משמע ^טר"ל דהא בודאי א"א לפרש כאן עליו ממש אלא בסמוך לו, הרי מפורש שמשמש הכתוב בלשון על למובן סמיכות, ולכן ילפינן גם בעלמא לפרש כן, וכמו ונתת על המערכת לבונה זכה (ס"פ אמור) וכדומה, ונזכר ענין דרשה זו לפנינו בכ"מ בפ' תצוה ובספר ויקרא.   .
(מנחות צ"ו א׳)