פירוש על במדבר 22:18

לעשות קטנה או גדולה. לכאורה תי' גדולה מיותר גם להבין לשון המליצה מה שלא כתוב טובה או רעה כדלקמן. הענין הוא כך כי יש ב' מיני נצחון בין השונאים א' כאשר האחד יפול ממעמדו הגם שהשני לא יהיה לו שום עלייה עכ"ז יש לו נקמה ונצוח מה שהורד גאונו ויש אשר לא יגיע לו שום היזק כ"א האחד יתעלה למעלה יותר גדולה בשגם השני לא הורד מכבודו עכ"ז יש לזה נקמה ונצוח כי הוא עלה למעלה וזהו לעשות קטנה היינו לעשות נצחון להקטין צד א' או גדולה להגדיל צד א' כי ה' הוא המשפיל גאים ומגביה שפלים עדי מרום:

אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' ולעשות קטנה או גדולה: יש להעיר בזה יתור תיבת או גדולה כי ממילא נשמע מכח כ"ש וי"ל בזה לפענ"ד ע"ד רמז צדיק מושל ביראת אלהים הקב"ה גוזר וצדיק מבטלו ע"כ וצריך להבין זה וכי צדיק חלילה קטגורא של הקב"ה אלא להבין זה כי יש בשם הוי"ה ב"ה שתי ההי"ן ה' ראשונה נקראת גדולה והיא עלמא דחירותא עולם המחשבה ושם דינין מתערין לכן נמתקין בשורשן וה' אחרונה היא נקראת קטנה והוא מלכות ושם הוא התגלות הדינים מפה כמבואר בתיקונים מלכות פה והוא הדבור המגלה המחשבה ובהשיב הדברים אל עולם המחשבה נמתקין הדינים בשורשן בבחי' הבינה כידוע ועל דרך זה הולך הצדיק לבטל איזה גזירה כי צדיק עולה במחשבתו בדביקות לעולם המחשבה וממתיק הדברים בשורשם ולכן נתבטל הגזירה וזהו קטנה וגדולה והבן אבל אותו הרשע אמר לא אוכל לעבור את פי' ה' ולעשות קטנה או גדולה וממוצא דבר אתה למד בבחי' אור התורה להבין ולהשיג לבטל ולהמתיק דינים בשורשם והבן כי קצרתי:

ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי לעשות קטנה אי גדולה ויש להתבונן מה לשון בית מה מדה הוא בית מלא זהב וכי דרך למדוד בבתים כסף וזהב הול"ל כלים מלאים כסף וזהב או כיסים מלאים כסף וזהב ותו קשה הדיקדק הנ"ל מאי לעשות קטנה או גדולה הול"ל לעשית טובה או רעה כאשר אמר לבלק הלא אל מלאכיך שלחתי לאמר אם יחן לי בלק כו' לא אוכל לעשות טובה או רעה מלבי מה הוא קטנה או גדולה איזה דבר קטן או גדול וצריכא למודעי ונראה ע"ד הנ"ל דהענין הוא כך דהקב"ה ברא את העולם וברא את העולם עפ"י טבע והנה האומות העולם סוברים שהעולם כמנהגו נוהג אבל אנחנו קבלנו מהאבות העולם אפילו קודם מתן תורה שהעולם מתנהג עפ"י השגחה פרטיות לשלם לאיש כמעשיהו והראייה מדור אנוש שהציף שליש העולם ובדור המבול ששטף את כל העולם וישאר אך נח הצדיק ובניווגם מהפיכת סדום אשר הפך ה' באפו ובחמתו והצדיקים ממשיכים את "ההויות לתוך "הטבע שהיא בגימטריא "אלהים ומיחדים הכל כי ה' הוא "האלהים והרשעים מפרידין ומאבדין את העולם לפי שהולכים אחרי הטבע לבד ומפרידים השם "הויה "מהטבע שהוא גימ' "אלהים ובעו"ה בזמן הגלות כביכול אין השם שלם כי יש פירוד בין י"ה לחצי שם האחרון כידוע והצדיקים כל כוונתם שמיחדין במחשבתם השם הוי"ה לשם "אלהים שהוא "הטבע ובזה הם מקיימים העולם וממשיכים "ההויות ממקור הרחמים מי"ג ת"ד עילאה לתוך "הטבע שהוא גימ' "אלהים ומיחדים השמות ה' הוא "אלקים ומקטנים השם אלהים לעשותו שם אלהי כנ"ל כידוע כי שם "אלהי הוא לבוש הנשמה ומסתיר אותה ממקטריגים כמאמרינו בכל יום מה שתיקנו לנו חז"ל אלהי נשמה שנתת בי כו' וממשיכים שמות "ההוי"ה משלשה שמות "ההוי"ה שהוא מקור הי"ג ת"ד עילאה שהמה נקראו גדלות המוחין ועי"ז מקטינים השם "אלהים וכאמור והנה בלעם הרשע ימ"ש כל רצונו היה להפוך למשוך אחרי הטבע ולעשות פירוד בשם הוי' חלילה כאשר נעשה פירוד בעו"ה אח"כ בזמן הגלות ונעשה כביכול השם קטן שכל הנשמה תהלל "יה דייקא די לעולם להשתמש בשתי אותיות מהשם עד ביאת הגואל בב"א לזה היה ג"כ כל כוונת בלעם הרשע לעשות כביכול השם של רחמים קטן ולהגדיל שם "אלהים שיהיה חלילה התגברות הדינין ר"ל והשי"ת ברוב רחמיו מפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים ובע"כ שם רסן בפי בלעם הרשע שיהיה מוכרח לברכם ולמשוך רחמים גדולים ממקור עליון כידוע לא קם בישראל כמשה אבל באו"ה קם ומנו בלעם והם ברכות עליונות עד למאד ונבוא אל ביאור הפסוק ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כו' ר"ל המילוי של בית הוא ת"י והוא בגימטריא "כישף וזהו מלא ביתו דייקא ביתו של בלק לא יוכל לעבור את פי ה' אלהי לעשות קטנה או גדולה ר"ל כנ"ל לעשות קטנה היינו לעשות השם "הויה קטנה להפרידו חלילה או גדולה ר"ל להגדיל שם אלהים שהוא מקור הדינים והגבורות לפי שאין בידו כלל וזהו שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' "אלהי ר"ל שלא יוכל לעבור את פי ה' וכו' היינו שם "הויה להקטינו חלילה "אלהי ר"ל שם אלהי שהוא לבוש הנשמות ומסתירו מהדינים איניני יכול לעבור להגדולות ולעשותו גדול שיהיה "אלהים שהוא התגבורת הדינים ר"ל כי לא יוכל לעבור כלל לפי שמוכרח הי' מאת ית"ש ויהיה שם הוי"ה שלם שהוא שם רחמים ושם "אלהים יהיה בקטנות היינו אלהי ורחמים עלינו ועל כל ישראל.