פירוש על במדבר 31:17

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו, וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. הענין בזה כי בישראל הנקבות שלהם כל כבודה בת מלך פנימה כי תוכל להתפס, אבל הזכר יוכל לשלוח פעמיו ללחום ולכבוש הטוב ולהביא לתוך ישראל, ואף שבשעת מלחמה פטור מכל המצות, אכן אחר כן יתקן הכל ויחזור הכל לתוך הקדושה, אבל אצל העכו"ם הוא להיפך שהזכר יוכל להתחפש בגוון טוב כמו שכתיב (ש"א ט"ו,ל"ב) וילך אליו אגג מעדנות, שעשה לעצמו גוון טוב, וכל מה שהוא יותר אדוק בטומאתו יכול להתחפש יותר שיתראה כישר הולך, ולכן בעמלק אסור ממנו אפילו הרכוש שלו, כי גם על ידי הרכוש יוכל חס ושלום לבוא לידי חטא, אכן הנקיבות מהעכו"ם כאשר יתראה בהם גוון טוב יוכלו לבוא לישראל, ועל זה נאמר וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו, כי על ידי שנמצא בה כח הזכר גם היא תוכלה להתחפש שתתראה שנמצא בה טובה ובאמת לא יהיה בה שום טובה, אבל מי שלא ידעו משכב זכר על זה יש בישראל מבינות בלב שלא יטעו רק יראו אם יש בהם טובה יחיו אותם.

וכל אשה יודעת איש פירש"י שהעבירום לפני הציץ, וכן יש בפ' הבא על יבמתו וקשה למה לא העבירם לפני הארון כמו בני רצפה כדאיתא בפ' הערל, וי"ל דלאו אורח ארעא מאחר דיכול לבדקן בענין אחר, ותימה דלמה הני דבני רצפה ובתולות דאנשי גלעד לא העבירום נמי לפני הציץ, וי"ל דכתיב בי' בציץ לרצון להם ולא לפורענותם של ישראל, מרבי: