פירוש על במדבר 31:16

ויקצוף משה וכו' הן הנה היו לבני ישראל וכו' על דבר פעור. בכאן הראה מרע"ה לפנחס שטעה באותו טעות של זמרי וכל המתים בדבר פעור, כי טעותם היה שראו כי הנפשות האלה היה בהם קדושה, כמו שטען זמרי (סנהדרין פ"ב.) בת יתרו מי התיר לך וטענתו היתה כמו שמרע"ה הבין כי צפורה היתה שייכת לו כך הוא מבין שכזבי שייכת לו כמאמר האר"י ז"ל [מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו] שהיא היתה גילגול דינה, והוא היה שכם, ושם פנחס ראה טעותו והרג אותו וכמו שנתבאר שם, כי בעוה"ז לא בחר הקב"ה בענין זה. וכאן הראה מרע"ה לפנחס כי גם עתה טעו בזה שהחיו נפשות ממדין לפי שעלו חינם בעיניהם וטעו שיכולים להכניסן לקדושה, אך בכאן לא היה המעשה לפועל, ולפנחס היה נראה שהם מותרים להחיות, אך מרע"ה הבין שבעומק הם אסורים, והראה מרע"ה לפנחס שגם במעשה דפעור סברי הם שהנפשות מותרים, וכי באמת היה להם איזה צד שייכות להנפשות.

הן הנה היו מלמד שהיו מכירין אותן שעברו בהם עבירה לומר זהו שנכשל בה פלוני ובזו פלוני:

הן הנה. מַגִּיד שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אוֹתָן — זוֹ הִיא שֶׁנִּכְשַׁל פְּלוֹנִי בָהּ (ילקוט שמעוני תשפ"ה):