Quotation_auto על במדבר 31:17

ואמר שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה. והא כתיב הרגו כל זכר בטף. אבל אמרו במדרש כי אדם כולל איש ואשה כאומרו ויעש' כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית. איש לזכר אדם לנקבה. וכן כתיב ויקרא את שמם אדם. אחר מלחמת מדין כתיב ויקרבו אל משה הפקודים וגו'. ויאמרו עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה וגו'. ויש לשאול היאך נשאו את ראשם והלא כתיב כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כופר נפשו. ועוד מהו לכפר על נפשותינו. במה חטאו שהוצרכו כפרה. ועוד למה הוצרכו לתת אותו על עבודת אהל מועד. אבל נראה שהפקודים ראו שהתורה צותה למנות על ידי שקלים ובזה לא יהיה בהם נגף. ואם לא יעשו כן יהיה נגף. ולכן אמרו הם עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה בלא שקלים. ועם כל זה לא נפקד ממנו איש. וכופר זה ונקרב את קרבן ה'. לא מהביזה אלא מאשר מצאנו שנפל מהנשים. וזהו איש אשר מצא לו בעת עבודה זרה. לכפר על נפשותינו במקום השקלים שהיה לנו להביא. ולכן תמצא שבפרשת כי תשא בשקלים כתיב ונתנו איש כופר נפשו לה' וגו'. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט לכפר על נפשותיכם. ובכאן כתיב לכפר על נפשותינו. ולהורות ג"כ שזה היה במקום השקלים. כתב בכאן ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל. כמו שכתב שם ונתת אותו על עבודת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם.

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש. זו בעולה והראויה ליבעל אע"פ שלא נבעלה. או שאינה ראויה ליבעל, כשהוא אומר וכל הטף הרי שאינה ראויה אמורה, ומה ת"ל וכל אשה יודעת איש בבעולה והראויה ליבעל ואע"פ שלא נבעלה. הרוגו למה נאמר להפסיק את הענין דברי רבי ישמעאל, שאם קורא אני ועתה הרגו כל זכר וכל טף בנשים איני יודע באיזה ענין הכתוב מדבר, לכך נאמר הרוגו להפסיק הענין.

דבר אחר הרוגו למה נאמר, שיכול הראויה ליבעל אמרת ליהרג בעולה על אחת כמה וכמה, אם אמרת כן ענשת מן הדין, לכך נאמר הרוגו ללמדך שאין עונשין מן הדין. תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם והרי פינחס היה עמהם. ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות, אי הכי אפילו בת שלש שנים ויום אחד נמי, כדרב הונא [דר"ה] רמי כתיב וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו, הא אינה יודעת קיימו, מכלל דטף בין דידעי בין דלא ידעי קיימו, וכתיב וכל הטף בנשים אשר לא ידעו, הא ידעו הרוגו, הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר, תניא נמי הכי וכל אשה יודעת איש וכו' (כדלעיל), מנא ידעי העבירום לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שאויה ליבעל וכו'. אמר רב נחמן בר יצחק סימן לעבירה הדרוקן. כיוצא בדבר אתה אומר וימצאו (מאנשי) [מיושבי] יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר, מנא ידעי, הושיבום על פי חביות של יין בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף, וניעברינהו לפני ציץ, אמר קרא לרצון להם ולא לפורענות. אי הכי במדין נמי, אמר רב אשי להם כתיב להם לרצון ולא לפורענות ולעו"א אפילו לפורענות. תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר וכו' עד לעבדים ולשפחות, אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יהודה סבר עד דאיכא כל זרע מישראל, ורבי אליעזר בן יעקב סבר מזרע ואפילו מקצת זרע, רבי יוסי סבר מי שנזרעו בישראל, רבי שמעון בן יוחאי סבר מי שנזרעו בתוליה בישראל: