פירוש על במדבר 4:20

ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו: י"ל הרמז בזה ע"ד ששמעתי מן אא"ז זללה"ה שיש לפעמים שבא א' אצל הצדיק כדי ללמוד ממעשיו והצדיק הוא אז בבחי' קטנות והוא מקבל ממנו כך ולא ידע לאזדהורי בי' וכמו שאירע שבא אחד אל הרב המפורסם מוהר"ן זללה"ה וראה ששתה אז קאווע בטלית ותפילין ונסע לביתו והתחיל לנהוג ג"כ כך וזהו אזהרה ולא יבואו לראות היינו בשביל לראות את מעשיו ולקבלם תיכף כבלע את הקדש היינו שיש לפעמים שהוא בימי הקטנות ונבלע אז הקדושה בו ולכך ומתו היינו שנפלו ממדריגתן לא יבואו לקבל זה כ"א שיראה זמן הגדלות ויקבל ממנו והבן זה כי קצרה דעת השומעי' ולא הבינו ויש בזה דברים טובים ואי"ה כשיזכה ה' אותי ואהיה בריא עדיף אפרש:

ותבלענה השבלים הדקות. שמא תאמר בליעה ממש. לא כי אלא שראה שהיו השבלים עולות ומכסות את שבע השבלים הטובות. והכיסוי נקרא לשון בליעה. וכן הוא אומר ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (במדבר ד כ). ח) ויהי בבקר ותפעם רוחו. ולהלן הוא אומר ותתפעם רוחו (דניאל ב א) ר' יהודה אומר כאן חלום יודע ופתרונו שאל. אבל נבוכדנאצר שאל חלומו ופתרונו. רבנן אמרי לפי שכאן ניתן גדולה לאחד נאמר ותפעם. להלן לארבעה נאמר ותתפעם. א"ר יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא. שכן חלום פרעה היה סמוך לבקר נאמר ותפעם. אבל נבוכדנאצר ראהו בחצי הלילה. לכך נאמר ותתפעם רוחו ושהה לבוא.

ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. כתב הרב הגדול ז"ל על דרך האמת טעם הכתוב כי בעבור היות כבוד יושב הכרובים הוזהרו הלוים שלא יהרסו אל יי' לראות עד שיורידו הכהנים את הפרוכת כי אז יתעלה הכבוד בחביון עוזו וישוב אל מקומו הראשון בקדש הקדשים ויהיה כבלע את וגו' כפשוטו והמשכיל יבין. עד כאן דבריו ז"ל: