פירוש על במדבר 9:2

בפסוק ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. אעתיק בכאן שאלה א' מדיני פסח ובפריי אי"ה בתמ"ז אבאר עוד. כלי חמץ נתערב בין ב' כלי פסח עמ"א תמ"ז אות מ"ם משמע בע"פ קיל טפי עד הלילה בטל ברוב אם הוא כלי חרס שאין תקנה בהגעלה לא הוה דשיל"מ או באופן אחר כדבעינן למימר לקמן אי"ה ובתוך הפסח אין חוזר וניער דל"ד ליבש ביבש דחוזר וביער אע"ג דהוה בעין מ"מ הבלוע בו אין בעין ואין חוזר וביער אבל נתערב בפסח יבש ביבש לא בטל ברוב. ומ"מ יצויר להיפוך בפסח י"ל קול טפי מע"פ כמו שאגיד. כי בנתערב בפסח ושימש היום בו חמץ י"ל בטל חד בתרי וכי החמירו בחמץ יבש ביבש חמץ בעין דאית ביה כרת בכזית משא"כ כלי לא החמירו בו אף במשהו אוסר בפליטת כים ועב"ח ובע"פ י"ל לא בטיל דהוה דשיל"מ לאחר הפסח וכ"ת הא נאסר לשנה הבאה עי"ד ק"ב י"ל למ"ש הח"צ ז"ל בסימן ע"ו לאחר יב"ח י"ל לכתחלה מותר וחומרא בעלמא הוא ודיעבד אין אוסר א"כ לשנה יהיה יותר מי"ב חדש משא"כ אם שימש ביום א' פסח חמץ בכלי ונתערב לא הוה דשיל"מ כן לשנה בע"פ לא יהיה שנה שלימה ונאסר עד הלילה עד כלות יב"ח ולא מקרי דשיל"מ וי"ל בזה ואי"ה בפריי יבואר זה. או בע"פ חמור דשיל"מ ע"י הגעלה למ"ד כן ובפסח א"א בהגעלה בפסח וכ"ת ליבון בכלי דאפשר בליבון י"ל דמתקלקל ע"י ליבון קצת וכ"ת יגעיל אחר הפסח הא י"ל דלכ"ע לא הוה דשיל"מ לאחר זמן ע"י מעשה והבן זה. ואגב אעורר מה שנוהגין העולם היתר ללוש באגנות שאופין עוגת כל השנה בתנור גרוף דאסור ע"י הגעלה לדל"ש ככ"פ וכ"ש אותן קערות בדיל שאופין בהם עוגת חמץ בתנור גרוף ובפסח מגעילין ומשתמשין בפסח כי יש לאסור אף דיעבד ככ"פ וליבון א"א בבדיל ומיהו אם החזירו לתנור גרוף כך י"ל ככ"פ ועמ"א תנ"א אות כ"א הראה לסעיף ט"ו כיסוי חרדה משמע אף גרוף ומרדה בסעיף י"ט ותס"א ס"א אף שגרוף התנור מקרי תשמישו ע"י אור וברור הוא כי התנור בוער אעפ"י שגרוף ומודינא כלי שמניחין לחם חמץ חם מיד שהוציא מתנור די"ל דלא מקרי תשמישו שע"י אור ואף שפשוט הוא כתבתי להוציא מלב המתעקשים והטועים ובוודאי מי שישר הולך אומר האמת ומה שטחין מעט שומן ושמן אין כלום אסכלה ג"כ טחין כמ"ש בחה"א קכ"ה ל"ד למחבת שמתיבש למטה ולמעלה עדיין יש שמן. וכ"ת הולכין אחר רוב תשמישו בסעיף ו' הא הר"ב החמיר ויראה מדינא וכי הבליעה שבה להיכן הלכה לדידן נט"ל בפסח אסור בשלמא להמחבר שפיר דמלתא דל"ש ל"ג אטו ב"י ואי"ה בפריי אאריך. ומפני כשאומר אדם דבר פשוט ובעיני העולם חידוש חותרים להמציא המצאות ובעו"ה כו' ועשו"ת ח"צ סימן ע"ו יע"ש ולכתחלה וודאי אסור בהגעלה כי חמץ איסורא בלע עכ"פ ואם החזיר לתנור כך צ"ע כמו במרדה סי"ט ועא"ר ל"ט. ואם נתערב קערה בדיל בין שאר קערות י"ל בטל קודם פסח ואין חוזר וניער כי אין תקנה בהגעלה ועי"ד ק"ב ט"ז וש"ך י"ד י"ג. וי"ל חמץ לא מקרי דשיל"מ בצירוף דאסור להשהותו לדידן משא"כ כלי ואי"ה יבואר עוד בפריי.

ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. איתא בגמ' (פסחים ע"ז.) במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה וכו' הכתוב קבעו מועד אחד לכולן, והנה ענין במועדו מורה על מקום שהשי"ת מאיר מפורש לעיני האדם, שם מותר לעשות אפילו נגד כללי דברי תורה, כמו שכתיב (תהלים קי"ט,קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו תורתך ולכן אפילו בשבת, ששבת הוא כלל כל הדברי תורה מ"מ נדחה, וכן אפילו בטומאה, שזה מורה שאפילו במקום שנדמה להאדם שיש לו נגיעה בזה הדבר ומחמת הנגיעה אין בזה תפארת לעושיה (כמו שמפורש בכמה מקומות בחלק ראשון) לא ישגיח על זה כיון שמפורש נגדו רצון השי"ת והיא תפארת לו מן האדם, שבצורת אדם שלו מכוון לרצון השי"ת המפורש נגדו לא יביט על שום דבר.

במועדו. אַף בְּשַׁבָּת, בְּמוֹעֲדוֹ — אַף בְּטֻמְאָה (ספרי):