מדרש לקח טוב
ויורדים. אלו הבטחות שהוריד משמי קדשו. וכה"א והנה ה' נצב עליו וגו' וכתיב הארץ אשר אתה שוכב עליה. לאברהם נאמר לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה (בראשית יג יז). מיכן שהשדה נקנה בהילוך. וליצחק נאמר גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל (שם כו ג). אבל ליעקב אבינו. נאמר לו אשר אתה שוכב עליה. מיכן אמרו רז"ל כי אם מכר לו עשרה שדות בעשרה מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה הכל. שהרי יעקב אבינו שוכב במקום אחד וקנה כל ארץ ישראל. ומאי טעמא כולהו סדנא דארעא חד הוא.
רמב"ן
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה יתכן שזה רשות כרצונו אמר לו בכל אשר תרצה ללכת בארץ לך כי אהיה עמך ושמרתיך מרעת הגוים כי לך אתננה כלומר שלך תהיה ואם היא מצוה שילך בה כל ארכה ורחבה להחזיק במתנתו כאשר פירשתי (רמב"ן על בראשית י״ב:ו׳) לא נצטווה לעשות זה מיד והנה עשה כן כי עתה היה במזרח ואחר כן הלך אל ארץ פלשתים שהוא במערב והנה קיים המצוה בחייו וטעם לך ולזרעך שתחזיק במתנה מעכשיו להנחילה לזרעך כמו שאמרו רבותינו (ב"ב קיט) ירושה היא להם מאבותיהם ועל דרך הפשט יתכן שיהיה מושל עליה ונשיא אלהים בתוכה בכל מקום שילך בארץ ההיא:
כלי יקר
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה. הבט ימין וראה כי מתחלה אמר הקב״ה לאברהם שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה עומד שם צפונה ונגבה וקדמה וימה כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם ש״מ שבראיה לחוד סגי וקני לה. ואח״כ חזר מזה ואמר, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. ש״מ שצריך לעשות חזקה ממש מכי דיש אמצרי, (ב״ק ט.) ובראיה לחוד לא קנה לה. ועוד כי מתחלה אמר לזרעך עד עולם, ואח״כ אמר כי לך אתננה, ולא הזכיר זרעך ולא עד עולם. ועוד שאמר שא נא, אין נא אלא בקשה. ובאמרו קום התהלך בארץ לא הזכיר לשון נא. ואצל משה רבינו ע״ה מוחלפת השיטה שאמר (דברים ג כה) אעברה נא ואראה את הארץ. הרי שהזכיר לשון נא אצל העברה ממש שהיא דוגמת קום התהלך בארץ אבל אצל הראיה לא הזכיר נא כי לא אמר ואראה נא. ועוד מהו שאמר כאן וראה מן המקום אשר אתה עומד שם וכי ס״ד שיראה מן המקום אשר אינו עומד שם.