מי השלוח
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן וכו'. כתיב (משלי ח',ט"ו) בי מלכים ימלוכו, והנה כפי הפשט היה לכתוב בי ימלוכו מלכים, אך רמז בזה שאין הקב"ה ממנה למלך רק מי שיוכל למלוך תחילה על עצמו, אותו ממנה גם על אחרים כענין שנאמר (אבות פ"ד,מ"א) איזהו גבור הכובש את יצרו. וזהו בי מלכים ימלוכו היינו מי שמולך על עצמו ושכלו מושל על תאותו אז ימלוכו היינו יהיה מלך על כל ואין צריך להשגיח על המתנגד לו, אחרי שכל כוונתו לש"ש. וזה שכתוב ומלכי צדק מלך שלם, היינו שהיה בתחלה מלך צדק שמלך על עצמו בצדקו ואח"כ מלך שלם הוא ירושלים, וזה הטעם שחודש ניסן הוא ר"ה למלכים, ומהראוי להיות בר"ח סיוון כי בו נתנה תורה לישראל שכתיב בה בי מלכים וכו' אך לאשר שנאמר תחילה בי מלכים ואח"כ ימלוכו היינו שיהיה מלך על עצמו וזהו בחודש ניסן שישראל מצומצין באכילת לחם עוני ומקבל עליו עול הבורא ית' ולאכול מידו פת יבש בלי טעם ולא מעדנים תחת עול בשר ודם, כי באמת במצרים היה להם רב טוב כמ"ש (שמות ט"ז,ג') בשבתינו וכו' עי"ז ימלוכו היינו על כל העולם וזהו בחודש סיון ע"י שנתנה בו תורה. וזה שנאמר כאן ומלכי צדק מלך שלם, וע"ז יקרא מלך שלם כי שם בן נח היה דורש וחפץ מאד בטובת ירושלים, ולכן כאשר ראה שאברהם תלמידו הלך להציל את לוט אשר כפי משפט דעתו והבנתו לא נודע לו מה זאת, הלא אדרבה מהראוי היה שלא לעזרו כי יצמח מאתו עמון ומואב אשר המה שיבבי בישא דירושלים (סנהדרין צ"ו:) וגם ה' שונא אותם כי הזהיר עליהם שלא יבאו בקהל ואיך מסר אאע"ה את נפשו עליו להצילו. אך לפי שידע את אברהם תלמידו והכיר אותו לצדיק גמור ומסתמא לא יאונה לו שום מכשול, התפלל להש"י שיאור עיניו בזה להודיע לו סיבת מעשה אאע"ה, ולזאת נאמר והוא כהן לאל עליון היינו בשעת הוצאות הלחם והיין אז היה כהן עובד להש"י ומתפלל אליו שיאיר עיניו למען ידע הדברים על מכונם אשר המה למעלה משכלו והשגתו, ואח"ז האיר הש"י את עיניו להראות לו כי ח"ו לא נעשה ע"י אאע"ה שום דבר לבטלה, כי אף אמנם שמלוט יצאו עמון ומואב שנאמר עליהם (איכה א',י') לא יבואו וכו'. רק זאת הוא הזכרים אבל נקבותיהם מותרות מיד, ואדרבה מזה נצמח מלכות בית דוד ושלמה אשר הם עיקר קיום מלוכת א"י וירושלים, ולזאת אמר ברוך אברם לאל עליון. והקדים ברכות אברהם, כי גם אברהם עשה פעולה למעלה מהשגתו רק הש"י העיר לבו לזה והוא מסר את נפשו, ולפי שעל ידו נודע לו זאת לפיכך הקדים ברכתו, ועי"ז נטלה ממנו הכהונה ונתנה לאברהם (נדרים ל"ב:), כי הודה שאברהם גדול ממנו, וכמ"ש אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק היינו שאני הארתי עיניו של מלכי צדק שיראה שאברהם גדול ממנו והודה מעצמו.
מדרש לקח טוב
ה' יראה. אברהם קרא אותו יראה. שם קרא לו שלם. ומלכי צדק מלך שלם (בראשית יד יח). לפיכך נקראת ירושלים על שם שני הצדיקים האלה.