מי השלוח
ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ואיתא במדרש (תנחומא בהר א') מכרתי את כל העולם לאברהם אבינו ולא הוניתי אותו וחזר והקנה אותו לי. וכמו שאמר כבוד אזמו"ר זללה"ה מאין הוא הסימן שלא הוניתי אותו והקניתי לו את כל העולם כולו, מן חזר והקנה אותו לי, מאחר שנתתי לו כח לחזור הכל לי, מזה ראיה שיש לו קנין בעולם, ואז כשמברר את עצמו כך רואה איך שכל הבריאה הוא הכל בשבילו וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.
(תפארת יוסף שביעי של פסח ד"ה אשירה, כי תבוא ד"ה ובאת)
(תפארת יוסף שביעי של פסח ד"ה אשירה, כי תבוא ד"ה ובאת)
רש"י
קנה שמים וארץ. כְּמוֹ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תה' קל"ד); עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ:
רמב"ן
קונה שמים וארץ כתב רש"י (רש"י על בראשית י״ד:י״ט) קונה כמו עושה על ידי עשייתו קנאן להיות לו ואלה שני פנים הם ואולי כן הדבר שיבא לשון קנין בענין העשייה וכן כי אתה קנית כליותי (תהלים קלט יג) שיכפול תסוכני בבטן אמי וכן הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך (דברים לב ו) כי הלשון יאמר "קנין" בעשייה וההפך אשר עשו בחרן (בראשית י״ב:ה׳) קנו ומאשר לאבינו עשה (בראשית ל״א:א׳) והנכון מה שאמר עוד קנאן להיות לו כי כל אשר לאדם יקרא קנינו ויקראו הצאן "מקנה" בעבור היותו עיקר רכוש האדם ולשון חכמים (ב"מ י) המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו הבטה בהפקר קניא (שם קיח) חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו (שם יא) וכן בכל מקום תבוא להם במקום זכיה כלומר שהוא שלו ולזה נתכוין אונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית י״ד:י״ט) שתרגם דקניניה ולא אמר "קנה":