מאור ושמש
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים וכו' אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן כו' למועד אשיב אליך כו' מהראוי להבין איך אמנו שרה תהי' ח"ו מחוסרת אמונה שלא להאמין בנפלאות הבורא ית"ש שיוכל ליתן לה זרע אף בעת זקנתם ונראה לפרש כי ידוע שהזיוג צריך שיהי' בקדושה ובטהרה מאוד ובשמור גדול אמנם אעפ"כ מן הנמנע הוא להמשיך נשמה הטהורה מעולם עליון להכניסה בעולם זה השפל והגשמי רק על ידי שיסתבך קצת גשמיות בהזיוג אף שהוא בקדושה ובטהרה כי הגוף נעשה ע"י גשמיות הזיוג ואי אפשר להמשיך הנשמה רק על גוף ולהגוף צריך קצת גשמיות והנה אברהם ושרה כבר נזדככו גופם מאוד מאוד ולא הי' להם שום מציאות להתערב בזיוגם איזה שמץ גשמיות וזיווגם הי' בקדושה ובטהרה בלי שום גשמיות כלל כמבואר בזוה"ק על פסוק ואת הנפש אשר עשו בחרן כו' שהיו מולידים בזיווגם נשמת גרי' וד"ל וזהו שנאמר ואברהם ושרה זקנים אין זקן אלא שקנה חכמה היינו שהיו בהזדככות גדול באים בימים ובהם נאמר מה שלא נאמר בשאר צדיקים שלא נאמר בהם באים בימים רק בסוף ימיהם וכאן נאמר באים בימים ור"ל שבאו באורים גדולים הברורים מאוד בלי שום תערובת גשמיות כלל וזהו חדל להיות לשרה אורח כנשים ר"ל שלא הי' לה טבע גשמי כשאר נשים לכן אמרה אחרי בלותי ר"ל מלשון בלתי ובלעדי היינו שאני בלעדי עצמי שאינני בי שאין בי שום גשמיות היתה לי עדנה איך אוכל לבא לשום קצת גשמיות שהוא תחת הזמן ר"ל מלשון עדן וזמן ואדוני זקן ר"ל דבק בהש"י מאוד כלשון זקן זה קנה חכמה וגם אינו ביכולתו להיות לו שום שמץ גשמיות וזאת מן הנמנע להמשיך הגוף רק ע"י קצת מהגשמיות כאמר וזאת הי' תמי' שרה אמנו וע"ז השיב לה הש"י היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך ר"ל להמועד שהוא לשון זמן ועידן אשיב לך היינו שתחזור ותשוב עוד קצת תחת הזמן למען תוכלו להתערב קצת גשמיות שיתבנה הגוף ולשרה בן ודו"ק היטב.
רמב"ן
באים בימים האדם בימי בחורותיו יקרא "עומד בימים" ויקראו "ימיו" כי הם שלו כלשון את מספר ימיך אמלא (שמות כג כו) אבל כאשר יזקין ויחיה ימים רבים מרוב בני האדם בדורו יקרא "בא בימים" מפני שהוא כבא בארץ אחרת נוסע מעיר ובא אל עיר מיום אל יום: