Quotation_auto על בראשית 18:11

וסמך יששכר וזבולון ליהודה. לפי שהיו בני גבירה. ואם כן היה לו להקדים ג"כ יוסף ובנימן לדן ונפתלי. אבל הטעם הוא לפי שהוא אמר ביהודה שהמלך ראוי לו להועץ בתורה כאומרו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק וגו'. שרמז שראוי למלך שיהיה החכם והמחוקק בין רגליו כשישפוט העם. לכן בא לפרש מיד מי הוא זה המחוקק. שהוא משבט יששכר כאומרו ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים וגומר. והם היו הסנהדרין. ולפי שהסנהדרין היו יושבין בלשכת הגזית אמר וירא מנוחה כי טוב. כאומרו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה לפי שהיא היתה המנוחה האמיתית. ולכן סמך יששכר ליהודה. ואח"כ חזר לדן ואמר דן ידין עמו. לפי שהיה ראוי לחברו עם יהודה לפי שנקרא אריה כיהודה ושפט עמו כ' שנה כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטי ישראל. ואמר יהי דן נחש עלי דרך. לרמוז שמלכות בית דוד הושתלה מצד רות המואביה שבאת ממואב לחסות תחת כנפי השכינה. ומלכות שמשון שבא מדן נאבדה מצד אשה. היא האשה הזרה אשה נכריה אשר רגליה יורדות מות שאסרה לשמשון בעבותים עד אשר נקרו עיניו. וזה לפי שהוא אמר אותה קח לי כי ישרה היא בעיני וכל זה להנקם מפלשתים. ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא כי תואנה הוא מבקש. ואמר כי מה' הוא. כמו שא"ר יצחק אם ללצים הוא יליץ. לרמוז כי בדרך שאדם רוצה בה מוליכין אותו. ועל זה רמז יהי דן נחש עלי דרך. שזהו דרך ארץ פלשתים שהלך שם לקחת לו אשה. וז"ש במדרש שפיפון עלי אורח מי גרם לשמשון שפישף בגופו שעוורו פלשתים את עיניו. עלי אורח ע"י שהלך אחר עיניו ונשא פלשתית כד"א אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ואין אורח אלא אשה כד"א חדל להיות לשרה אורח כנשים ע"כ. אבל יהודה הושתל מלכותו מצד אשה היא תמר כלתו ורות המואביה. ואולי שעל זה רמז אוסרי לגפן עירה שנתחברו לגפן שהוא אשה יראת ה' אשתך כגפן פוריה:

ויהי אחר הדברים האלה. לפי שהיה אברהם מצטער למי יזדווג בנו כמאמרם ז"ל סמך לכאן לידת רבקה בת זוגו לנחמו. וזהו ויוגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא לנחור אחיך. ואמר גם היא להורות שבזכות אברהם נעשה נס לנחור ולמלכה אשתו. כי ידוע כי התורה ספרה לנס לידת יצחק בעבור היות אברהם ושרה זקנים. ואם כן נחור ומלכה היו זקנים כאברהם ושרה או קרוב להם ועכשיו ילדה מלכה בנים לנחור זה נס ופלא כמו באברהם ושרה. וזהו ילדה מלכה גם היא כמו שרה. ואם נאמר שנולדו קודם לכן זמן רב למה לא ספרה אותו התורה. ועוד שיש לנו להודות לקבלת חכמים ז"ל שאמרו שהיתה רבקה קטנה כבת שלש שנים. ולפי שזה היה בדרך נס תמצא באלו התולדות. שהיו שנים עשר בנים כנגד שנים עשר שבטי ישראל שהיו ליעקב. זה לצד ימין. וזה לצד שמאל. וכמו שהיו בבני יעקב שמנה בני גבירה וארבעה בני שפחה. כן בכאן ילדה מלכה שמונה בנים את עוץ בכורו וגו'. שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם. ופילגשו ושמה ראומה ילדה ארבעה. את טבח וגו'. וכמו שיעקב הוליד לדינה בתו בין הבנים. כן בכאן נאמר ובתואל ילד את רבקה וגומר לבדה. להורות כי כל זה נס גמור. וכנגד התולדות. וכל זה בזכות אברהם ואם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. לזה סמך בכאן זאת הפרשה אחר פרשת העקידה. להודיענו שכל דברי התורה יש בהם סודות גדולים. ואפילו במה שנראה לנו ספורים ואגדות:

דבר אחר פרי עץ הדר זו אמנו שרה שהידרה הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה דכתיב ואברהם ושרה זקנים. וכפות תמרים זו אמנו רבקה מה תמרה זה יש בה אוכל ויש בה קיצים כך העמיד רבקה צדיק ורשע. וענף עץ עבות זו אמנו לאה מה הדס רחוש בעלים. כך היתה לאה רחושה בבנים ערבי נחל. זו אמנו רחל. מה ערבה זו כמושה ויבשה לפני שלשת המינין כך מתה רחל לפני אחותה.